חושן משפט סימן רצג

אֵין הַמַּפְקִיד יָכוֹל לִתְבֹּעַ הַפִּקָּדוֹן אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהִפְקִידוֹ לְשָׁם, שֶׁאִם הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ בִּטְבֶרְיָא אֵינוֹ יָכוֹל לְתוֹבְעוֹ בְּצִפּוֹרִי. אֲבָל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה הַנִּפְקָד לְהַחֲזִיר לַמַּפְקִיד פִּקְדוֹנוֹ, צָרִיךְ לְקַבְּלוֹ. אֲפִלּוּ נְתָנוֹ לוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ חֲשִׁיבָה נְתִינָה, וּפָטוּר. וְדַוְקָא שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לְהָבִיא לוֹ וְהַמַּפְקִיד הָלַךְ לוֹ, חַיָּב הַנִּפְקָד (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁאָחֲזוֹ). וְאִם הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ לִזְמַן יָדוּעַ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְרִיחוֹ לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ תּוֹךְ הַזְּמַן:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיִשּׁוּב. אֲבָל אִם הִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּיִשּׁוּב וְהֵבִיא פִקְדוֹנוֹ בַּמִּדְבָּר, אֵינוֹ מְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא בְּאַחֲרָיוּתְךָ עַד שֶׁתַּחֲזִירֶנּוּ לִי בְּיִשּׁוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁהִפְקַדְתִּיו אֶצְלְךָ בְּיִשּׁוּב. וְאִם כְּשֶׁהִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת לַמִּדְבָּר, וְהֵשִׁיב הַנִּפְקָד: גַּם אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ לַמִּדְבָּר, הָוֵי כְּאִלּוּ פֵּרַשׁ לוֹ עַל מְנָת שֶׁאַחֲזִירֶנּוּ לְךָ בַּמִּדְבָּר, וְיָכוֹל לְהַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר.

הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ בַּעַל הַפִּקָּדוֹן לִמְדִינַת הַיָּם, וְהַנִּפְקָד רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בַּיָּם אוֹ לָצֵאת בְּשַׁיָּרָא, אִם בָּא וְהֵבִיא הַפִּקָּדוֹן לְבֵית דִּין, נִפְטַר מֵאַחֲרָיוּת שְׁמִירָתוֹ, שֶׁאֵין אוֹסְרִים זֶה בִּמְדִינָה זוֹ מִפְּנֵי פִקָּדוֹן שֶׁל זֶה שֶׁהָלַךְ, וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ לְהוֹלִיכָה עִמּוֹ, שֶׁמָּא יֶאֱרַע לוֹ אֹנֶס וְיִהְיֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, וּבֵית דִּין מַפְקִידִים בְּיַד אָדָם נֶאֱמָן אֶצְלָם, מִפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה לַבְּעָלִים. הַגָּה: וְאִם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ בְּיִשּׁוּב, וְהֻצְרַךְ לְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ לַמִּדְבָּר מִכֹּחַ סַכָּנָה אוֹ מִכֹּחַ שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, וְנֶאֱנַס מִיָּדוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָטוּר הַנִּפְקָד (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַגּוֹזֵל).

שָׁלַח לוֹ פִּקְדוֹנוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ: הוֹלֵךְ לוֹ, אוֹ: תֵּן לוֹ פִּקְדוֹנוֹ, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַבְּעָלִים, כֵּיוָן שֶׁבַּעַל הַפִּקָּדוֹן לֹא עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְהָבִיא לוֹ. לְפִיכָךְ, אִם בָּא לַחֲזֹר וְלִטֹּל מִיַּד הַשָּׁלִיחַ, רַשַּׁאי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הֻחְזַק הַנִּפְקָד כַּפְרָן. אֲבָל הֻחְזַק כַּפְרָן, זָכָה הַשָּׁלִיחַ מִיָּד בִּשְׁבִיל הַמַּפְקִיד, וְאֵין הַנִּפְקַד יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִטְּלוֹ מִיָּדוֹ; וּמִכָּל מָקוֹם חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַמַּפְקִיד וְע"ל סִימָן רצ"א סכ"א אִם הֶחֱזִיר לְאֵשֶׁת הַמַּפְקִיד. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהוּא הַדִּין נַמֵּי אֲפִלּוּ לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, אֶלָּא שֶׁהָיָה רָגִיל בַּעַל הַפִּקָּדוֹן לְהַפְקִיד לְזֶה שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ עַתָּה בָּאַחֲרוֹנָה. וְכֵן נַמֵּי אִי שְׁדַר לֵהּ: פְּלַנְיָא גַבְרָא מְהֵימְנָא הוּא, אַף עַל גַּב דְּלָא פְטָרֵהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ: