חושן משפט סימן רפח

הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, שָׁמִין מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּגְדוֹל הָאַחִין אֵין שָׁמִין מַה שֶּׁעָלָיו (טוּר) ; אֲבָל מַה שֶּׁעַל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁקָּנוּ לָהֶם מִתְּפִיסַת הַבַּיִת, אֵין שָׁמִין, וְכֵן מַה שֶּׁעַל נְשׁוֹתֵיהֶן; שֶׁכְּבָר זָכוּ בָהֶם לְעַצְמָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבִגְדֵי חוֹל; אֲבָל בְּבִגְדֵי שַׁבָּת וּמוֹעֵד, שָׁמִין מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם.

מִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁיִּתְּנוּ לִפְלוֹנִי דֶּקֶל אוֹ שָׂדֶה מִנְּכָסָיו, וְחָלְקוּ הָאַחִים וְלֹא נָתְנוּ לוֹ כְּלוּם, הַחֲלֻקָּה בְּטֵלָה, וְיִתְּנוּ לְזֶה מַה שֶּׁצִּוָּה מוֹרִישָׁן, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וְחוֹלְקִים בִּתְחִלָּה. הַגָּה: וְאִם יִרְצֶה אֶחָד לְקַיֵּם הַחֲלֻקָּה וְלִתֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ וַחֲבֵרוֹ יִתֵּן לוֹ מָעוֹת, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).