שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים אוֹ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, וְהַגְּדוֹלִים צְרִיכִים לְהוֹצִיא יוֹתֵר בְּמַלְבּוּשִׁים וְהַקְּטַנִּים צְרִיכִים לְהוֹצִיא יוֹתֵר בִּמְזוֹנוֹת, אֵין נִזּוֹנִים וְלוֹבְשִׁים מִן הָאֶמְצַע, אֶלָּא חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה וְכָל אֶחָד יִלְבֹּשׁ וְיִזּוֹן מִשֶּׁלּוֹ. וְדַוְקָא בְּשֶׁמִּחוּ מְחָאָה מְהַנֵּי אֲפִלּוּ כֻּלָּם גְּדוֹלִים (הַמ"מ פ"ט מֵהִלְכוֹת נְחָלוֹת), אֲבָל בִּסְתָם, נִזּוֹנִים וּמִתְפַּרְנְסִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, דִּסְתָמָן שֻׁתָּפִין נִינְהוּ וּמוֹחֲלִים זֶה לָזֶה. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק בְּזֶה:
  2. ב
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת לַקְּטַנִּים בַּמֶּה שֶׁלּוֹבְשִׁים הַגְּדוֹלִים. אֲבָל גְּדוֹל הָאַחִים הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בַּנְּכָסִים, וְיֵשׁ תּוֹעֶלֶת לַקְּטַנִּים בַּמֶּה שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ יָפֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְבָרָיו נִשְׁמָעִים, הֲרֵי זֶה לוֹבֵשׁ מִתְּפִיסַת הַבַּיִת. וְאִם מִחוּ בְּיָדוֹ, הָרְשׁוּת בְּיָדָן:
  3. ג
    נָשְׂאוּ גְדוֹלִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם, יִשְּׂאוּ הַקְּטַנִּים ג"כ מִכְּלָל הַנְּכָסִים וְאַחַר כָּךְ יַחֲלֹקוּ. נָשְׂאוּ הַגְּדוֹלִים בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם, וְאָמְרוּ הַקְּטַנִּים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם: הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם, אֶלָּא מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶם אֲבִיהֶם נָתַן. הַגָּה: מִי שֶׁשִּׁדֵּךְ בְּנוֹ וְקָצַב לִתֵּן נְדוּנְיָא וּמֵת קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס לְחֻפָּה, אֵין נוֹטְלִין הַנְּדוּנְיָא אֶלָּא מֵחֶלְקוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא זָכָה בָּהּ בְּחַיֵּי אָבִיו (תְּשׁוּבַת מהרי"ו סִימָן ק"י). מִי שֶׁפְּדָאוֹ אָבִיו מִן הַתְּפִיסָה, מְנַכִּין לוֹ אַחַר כָּךְ מֵחֵלֶק יְרֻשָּׁתוֹ, וְלָא אַמְרִינָן שֶׁאָבִיו נָתַן לוֹ מַתָּנָה, רַק הִלְוָה לוֹ; אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ אֻמְדַּן דַּעַת שֶׁהָאָב נָתַן בְּמַתָּנָה (שָׁם סִימָן ק"י).
  4. ד
    הִשִּׂיא הָאָב אֶת בְּנוֹ וְעָשָׂה לוֹ מִשְׁתֶּה, וְהָיְתָה הַהוֹצָאָה מִשֶּׁל אָב, וְנִשְׁתַּלְּחָה שׁוֹשְׁבִינוּת לְזֶה הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת לְאַחַר מִיתַת הָאָב, חוֹזֶרֶת מִן אֶמְצַע. אֲבָל אִם הוֹצִיא הַבֵּן בַּמִּשְׁתֶּה מִשֶּׁלּוֹ, אֵינָה חוֹזֶרֶת אֶלָּא (מֵחֵלֶק) הַבֵּן שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה לוֹ בִּלְבַד.
  5. ה
    הָאָב שֶׁשָּׁלַח שׁוֹשְׁבִינוּת בְּשֵׁם אֶחָד מִבָּנָיו, כְּשֶׁתַּחֲזֹר הַשׁוֹשְׁבִינוּת לְאוֹתוֹ הַבֵּן הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם שְׁלָחָהּ הָאָב בְּשֵׁם בָּנָיו סְתָם, כְּשֶׁתַּחֲזֹר תַּחֲזֹר לָאֶמְצַע, וְאֵין זֶה שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה לוֹ חַיָּב לְהַחֲזִירָהּ עַד שֶׁיִּשְׂמְחוּ בוֹ כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם שׁוֹשְׁבִינִים, שֶׁבְּשֵׁם כֻּלָּם נִשְׁתַּלְּחָה. לְפִיכָךְ, אִם שָׂמַח בְּמִקְצָתָם, מַחֲזִיר חֵלֶק זֶה שֶׁשָּׂמַח עִמּוֹ בִּלְבַד, וַהֲרֵי הוּא לָאֶמְצַע: