חושן משפט סימן רפב

כָּל הַנּוֹתֵן נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ הַיּוֹרְשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיּוֹרְשִׁים נוֹהֲגִים בּוֹ כַּשּׁוּרָה אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְזָכוּ הָאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶם. וּמִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לְהָעִיד בְּצַוָּאָה שֶׁמַּעֲבִירִין בָּהּ הַיְרֻשָּׁה מֵהַיּוֹרֵשׁ, אֲפִלּוּ מִבֵּן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה לְאָחִיו חָכָם וְנוֹהֵג כַּשּׁוּרָה. הַגָּה: מִי שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת בִּנְכָסָיו הַטּוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, יִתְּנֵהוּ לְיוֹרְשָׁיו, כִּי אֵין טוֹב מִזֶּה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת).