חושן משפט סימן רעב

מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבְהֶמְתּוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מַשָּׂא הָרָאוּי לָהּ בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ יוֹתֵר מַמַּשָּׂאָהּ, הֲרֵי זֶה מִצְוָה לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ (שְׁמוֹת כג, ה). הָיָה דֶרֶךְ הַבְּהֵמָה לִרְבֹּץ תָּמִיד תַּחַת מַשָּׂאָהּ, אוֹ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, אֵינוֹ חַיָּב (טוּר ס"ה). וְלֹא יִפְרֹק וְיַנִּיחֶנּוּ נִבְהָל וְיֵלֵךְ, אֶלָּא יָקִים עִמּוֹ וְיִטְעֹן מַשָּׂאוֹ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הָקֵם תָּקִים (דְּבָרִים כב, ד), וְאִם הִנִּיחוֹ נִבְהָל וְלֹא פָרַק וְלֹא טָעַן, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ (שְׁמוֹת כג, ה).

הָיָה כֹּהֵן וְהַבְּהֵמָה רוֹבֶצֶת בֵּין הַקְּבָרוֹת, אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ.

וְכֵן אִם הָיָה זָקֵן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִפְרֹק וְלִטְעֹן, הוֹאִיל וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, פָּטוּר (טוּר ס"ח). זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִלּוּ הָיְתָה שֶׁלּוֹ הָיָה פוֹרֵק וְטוֹעֵן, הֲרֵי זֶה חַיָּב לִטְעֹן וְלִפְרֹק בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם הָיָה חָסִיד וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אֲפִלּוּ הָיָה הַנָּשִׂיא הַגָּדוֹל וְרָאָה בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ שֶׁל תֶּבֶן אוֹ שֶׁל קָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, פּוֹרֵק וְטוֹעֵן עִמּוֹ. וְיֵשׁ חוֹלְקִין בְּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סוֹף סִימָן רס"ג (טוּר ס"ט בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).

מֵאֵימָתַי יִתְחַיֵּב לִפְרֹק וְלִטְעֹן עִמּוֹ, מִשֶּׁיִּרְאֵהוּ רְאִיָּה (שֶׁהִיא) כִּפְגִיעָה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: כִּי תִרְאֶה (שְׁמוֹת כג, ה) וְנֶאֱמַר: כִּי תִפְגַּע (שְׁמוֹת כג, ד) וְכַמָּה, שִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה בֵינֵיהֶם רס"ו אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה, שֶׁהוּא אֶחָד מִז' וּמֶחֱצָה בְּמִיל; הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִזֶּה, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ:

מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרֹק עִמּוֹ בְּחִנָּם כְּמוֹ בַּאֲבֵדָה, וע"ל סִימָן רס"ה; אֲבָל לִטְעֹן עָלָיו, הֲרֵי זוֹ מִצְוָה וְנוֹטֵל שְׂכָרוֹ. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַדֶּה עִמּוֹ עַד פַּרְסָה יֵשׁ לוֹ שָׂכָר.

מָצָא בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רְבוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבְּעָלִים עִמָּהּ, מִצְוָה לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ וְלִטְעֹן עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עָזֹב תַּעֲזֹב (שְׁמוֹת כג, ה) הָקֵם תָּקִים (דְּבָרִים כב, ד) מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: עִמּוֹ, (שְׁמוֹת כג, ה) שֶׁאִם הָיָה בַּעַל הַבְּהֵמָה שָׁם וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר לְזֶה שֶׁפָּגַע בּוֹ: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רָצִיתָ לִפְרֹק לְבַדְּךָ פְּרֹק, הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: עִמּוֹ (שְׁמוֹת כג, ה) וְאִם הָיָה בַּעַל הַבְּהֵמָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, חַיָּב לִטְעֹן וְלִפְרֹק לְבַדּוֹ.

בֶּהֱמַת גּוֹי וְהַמַּשָּׂא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם הָיָה הַגּוֹי מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ אֵינוֹ זָקוּק לָהּ; וְאִם לָאו, חַיָּב לִפְרֹק וְלִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר יִשְׂרָאֵל.

וְכֵן אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַמַּשּׂוֹי שֶׁל גּוֹי, חַיָּב לִפְרֹק וְלִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בֶּהֱמַת גּוֹי וּמַשָּׂאוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם אֵיבָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לִפְרֹק חַיָּב אֲפִלּוּ אֵין הַגּוֹי שָׁם, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּהָוֵי דְאוֹרַיְתָא, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם דְּפָטוּר לִפְרֹק מִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים מִיהוּ חַיָּב, וְנָפְקָא מִנָּהּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל שָׂכָר (טוּר סי"ד).

הַפּוֹגֵעַ בִּשְׁנַיִם, אֶחָד רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְאֶחָד פָּרַק מֵעָלָיו וְלֹא מָצָא מִי שֶׁיִּטְעֹן עִמּוֹ, מִצְוָה לִפְרֹק בַּתְּחִלָּה מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְאַחַר כָּךְ טוֹעֵן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שׂוֹנְאִים אוֹ אוֹהֲבִים, אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד שׂוֹנֵא וְאֶחָד אוֹהֵב, מִצְוָה לִטְעֹן עִם הַשּׂוֹנֵא תְּחִלָּה, כְּדֵי לָכֹף אֶת יִצְרוֹ הָרַע. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּשׂוֹנֵא בְעָלְמָא דְּלָא עָבִיד אִסּוּרָא, אֲבָל אִם עָבִיד אִסּוּרָא וְשׂוֹנְאוֹ מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, אֵין צָרִיךְ לִטְעֹן עִמּוֹ כְּדֵי לָכֹף יִצְרוֹ, דְּהָא יָפֶה עוֹשֶׂה שֶׁשּׂוֹנְאוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת).

הַשּׂוֹנֵא הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, לֹא מִאֻמּוֹת הָעוֹלָם הוּא אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא (מִיִּשְׂרָאֵל), וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (וַיִּקְרָא יט, יז), אָמְרוּ חֲכָמִים: כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר, הֲרֵי מִצְוָה לִשְׂנֹאתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, אִם מְצָאוֹ נִבְהָל בְּמַשָּׂאוֹ מִצְוָה לִטְעֹן וְלִפְרֹק עִמּוֹ, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ נוֹטֶה לָמוּת, שֶׁמָּא יִשְׁהֶה בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין רְשָׁעִים בֵּין צַדִּיקִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם נִלְוִים אֶל ה' וּמַאֲמִינִים בְּעִקַּר הַדָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה (יְחֶזְקֵאל לג, יא).

חֲמוֹרִים שֶׁרַגְלָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם רְעוּעוֹת, אֵינָם רַשָּׁאִים חֲבֵרָיו לְהַקְדִּים וְלַעֲבֹר מֵעָלָיו. נָפַל, רַשָּׁאִים לַעֲבֹר מֵעָלָיו.

הָיָה אֶחָד טָעוּן וְאֶחָד רָכוּב, וְהַדֶּרֶךָ צַר, מַעֲבִירִים אֶת הָרָכוּב מִפְּנֵי הַטָּעוּן. אֶחָד טָעוּן וְאֶחָד רֵיקָן, מַעֲבִירִים הָרֵיקָן מִפְּנֵי הַטָּעוּן. שְׁנֵיהֶם טְעוּנִים, שְׁנֵיהֶם רוֹכְבִים, שְׁנֵיהֶם רֵיקָנִים, עוֹשִׂים פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם.

וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת הָעוֹבְרוֹת וּפָגְעוּ זוֹ בְּזוֹ, אִם שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת (בְּבַת אַחַת) שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, וְאִם בְּזוֹ אַחַר זוֹ עוֹבְרוֹת; וְכֵן ב' גְּמַלִּים הָעוֹלִים בְּמַעֲלָה גְבוֹהָה וּפָגְעוּ זֶה בְּזֶה, אִם עוֹבְרִים שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת נוֹפְלִים, וְאִם בְּזֶה אַחַר זֶה עוֹלִים; כֵּיצַד הֵם עוֹשִׂים, טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה, תִּדָּחֶה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי הַטְּעוּנָה; קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה, תִּדָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה; שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת אוֹ טְעוּנוֹת, הוֹאִיל וְכֻלָּן בְּדֹחַק אֶחָד, הַטֵּל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם וְהֵם מַעֲלִים שָׂכָר זֶה לָזֶה. וּבָזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (וַיִּקְרָא יט, טו).

שַׁיָּרָא שֶׁחָנְתָה בַמִּדְבָּר וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס לְטָרְפָהּ, וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן, מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ, מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת; וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִים.

רַשָּׁאִים הַחַמָּרִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָא מַעֲמִידִים לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת, וְאִם פָּשַׁע הוּא וְאָבְדָה, אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ. אָבְדָה חֲמוֹרוֹ וְאָמַר: תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר, וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרֵז עַצְמוֹ וְיִשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַּׁיָּרָא, שֶׁיּוֹתֵר מוֹסֵר נַפְשׁוֹ לִשְׁמֹר עַל שְׁנַיִם.

סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטָבְעָהּ וְהֵקֵלוּ מַמַּשָּׂאָהּ, מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן (וְע"ל ש"א ס"א) ; וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַפָּנִים.

רַשָּׁאִים הַסַפָּנִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה, מַעֲמִידִים לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הוֹלְכִין בּוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.