שולחן ערוך בספריא
  1. א
    בָּרִיא שֶׁשָּׁלַח כֵּלִים מִמְּדִינַת הַיָּם, וְאָמַר: יִנָּתְנוּ אֵלּוּ לְבָנַי, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּתְנוּ לַבָּנִים וְלַבָּנוֹת. הָרָאוּי לְבָנִים, כְּגוֹן סְפָרִים וּכְלֵי מִלְחָמָה, לַבָּנִים; וְהָרָאוּי לְבָנוֹת, כְּגוֹן כְּלֵי מֶשִׁי הַצְּבוּעִים וַחֲלִי זָהָב, יִטְּלוּם הַבָּנוֹת. הָיוּ רְאוּיִים לִזְכָרִים וְלִנְקֵבוֹת, יִטְּלוּ אוֹתָם הַזְּכָרִים. הַגָּה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחַת, וְנָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְהִתְנָה עִם בָּנָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּנָיו עִם הַשְּׁנִיָּה יִטְּלוּ חֵלֶק בַּיְרֻשָּׁה כְּמוֹ הֵם, וְלֹא הָיָה לוֹ מִן הַשְּׁנִיָּה רַק בָּנוֹת, אֵין לְבַת בִּמְקוֹם הַבָּנִים כְּלוּם (מָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת).
  2. ב
    וְכֵן הַמְשַׁלֵּחַ כֵּלִים לְבֵיתוֹ סְתָם, וְהָיוּ בָהֶם כֵּלִים הָרְאוּיִים לְבָנוֹת, יִטְּלוּ אוֹתָם בְּנוֹתָיו; אֻמְדַּן דַּעַת הוּא שֶׁלָהֶן שָׁלַח. וְאִם אֵין לוֹ בָּנוֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ בְּנוֹתָיו נְשׂוּאוֹת, יִטְּלוּ אוֹתָם נְשֵׁי בָּנָיו, שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה שֶׁלָּהֶם שָׁלַח. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהָנֵי מִלֵּי דְלֵית לֵהּ אִתְּתָא, אֲבָל אִי אִית לֵהּ אִתְּתָא וַדַּאי לְדִידָהּ שְׁדַר, דִּכְגוּפוֹ דָּמְיָא.
  3. ג
    שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: נְכָסַי לְבָנַי, בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא בֵּן אֶחָד וּבָנוֹת, הַכֹּל לַבֵּן לְבַדּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים רַבִּים דְּהַכֹּל לַבָּנִים, וְאֵין הַבָּנוֹת בִּכְלָל, וְאִם אָמַר בְּפֵרוּשׁ: לְבָנַי וְלִבְנוֹתַי, הָרָאוּי לְבָנִים לַבָּנִים, וְהָרָאוּי לְבָנוֹת לַבָּנוֹת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת), וְכֵן אֵין בֶּן הַבֵּן בִּכְלָלָן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁצִּוָּה כָּל אֲשֶׁר לוֹ לִבְנוֹ, רַק שֶׁיִּתֵּן סַךְ מָה לְכָל אַחַת מִבְּנוֹתָיו, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן בְּחַיָּיו וְהִנִּיחָה בֵּן, אֵין לְבֶן בִּתּוֹ כְּלוּם, דְּלָהּ וְלֹא לְיוֹרְשֶׁיהָ קָאָמַר, וְעוֹד דְּבֶן בִּתּוֹ לֹא מִקְרֵי בֵן (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁאָחֲזוֹ). יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּאִי לֵית בְּרָא אֶלָּא בַּר בְּרָא, וַדָּאי אַבַּר בְּרָא קָאָמַר. הַגָּה: אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ בָּנוֹת (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א). מִיהוּ, אִם אָמַר: לְיַתְמֵי, הַבָּנוֹת בִּכְלָל, כֵּן נִרְאֶה לִי מִתְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ (כְּלָל פ"ה ס"ג). וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר: לְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו (מהרי"ו בִּפְסָקָיו).
  4. ד
    מִי שֶׁחִלֵּק נְכָסָיו מֵחֲמַת מִיתָה, וְכָתַב: וְהַשְּׁאָר יַחְלְקוּ ב' אַחְיוֹתַי וְיַתְמֵי אֲחוֹתִי, וְיֵשׁ בִּיתוֹמֵי אֲחוֹתוֹ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, כֻּלָּם בִּכְלָל, אֲפִלּוּ נְקֵבוֹת נְשׂוּאוֹת.
  5. ה
    הָאוֹמֵר: נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי, חוֹלְקִים אוֹתוֹ, פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחֱצָה וְכָל בָּנָיו מֶחֱצָה. אָמַר: לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְלִבְנֵי פְּלוֹנִי, נוֹטְלִים בְּנֵי פְלוֹנִי מֶחֱצָה וּשְׁנֵי הָאֲחֵרִים מֶחֱצָה. אֲפִלּוּ הַנִּפְרָטִים מְרֻבִּים וְהַנִּכְלָלִים מוּעָטִים, נוֹטְלִים הַנִּפְרָטִים מֶחֱצָה. וְאַף אִם יַגִּיעַ לְאֶחָד מֵהַנִּפְרָטִים פָּחוֹת מִלְּאֶחָד הַנִּכְלָלִים, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: נְכָסַי לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, וְלֹא הָיָה לִרְאוּבֵן אֶלָּא שְׁנֵי בָּנִים. הַגָּה: וְכֵן הַדִּין בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וְלָכֵן אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהִתְנוּ בֵינֵיהֶם שֶׁאִם יָמוּת אֶחָד מֵהֶן יַחְזְרוּ הַנְּכָסִים לִקְרוֹבֵיהֶם, קְרוֹבָיו נוֹטְלִין הַחֵצִי וּקְרוֹבֶיהָ הַחֵצִי (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פי"א דִזְכִיָּה).