חושן משפט סימן רמב

הַנּוֹתֵן מַתָּנָה מֵחֲמַת אֹנֶס שֶׁאֲנָסוּהוּ לִתֵּן אֵינָהּ מַתָּנָה, וַאֲפִלּוּ קִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת נְכָסִים בַּשְּׁטָר, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מוֹסֵר מוֹדָעָא, אִי יָדְעִינָן בָּאֹנֶס אֵינָהּ מַתָּנָה. לְפִיכָךְ, הַמּוֹסֵר מוֹדָעָא עַל הַמַּתָּנָה, כָּתְבִינָן לֵהּ אַף עַל גַּב דְּלָא יַדְעֵינָן בְּאָנְסֵהּ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ הָיְתָה הַמּוֹדָעָא שֶׁקֶר כֵּיוָן שֶׁגִּלָּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּמַתָּנָה הֲרֵי הִיא בְּטֵלָה:

וְהֵיכָא דְיָדְעִינָן בְּאָנְסֵהּ, וּמָסַר מוֹדָעָא וּבִטְּלָהּ, לָא מְהַנֵּי הַבִּטּוּל, כֵּיוָן דְּאֹנֶס הוּא אֲפִלּוּ אִי לֹא מָסַר מוֹדָעָא לָא הֲוֵי מַתָּנָה. אֲבָל אִי מָסַר מוֹדָעָא וְלֹא יָדְעֵינָן בְּאָנְסֵהּ, וְאַחַר כָּךְ בִּטְּלָהּ מִדַּעְתּוֹ, הָוֵי בִּטּוּל, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ בְּאָנְסוֹ. וּלְכָךְ נָהֲגוּ לִכְתֹּב בִּטּוּל מוֹדָעָא בְּמַתָּנָה.

כָּל מַתָּנָה, בֵּין שֶׁל בָּרִיא בֵּין שֶׁל שְׁכִיב מְרַע, צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת. לֹא מִבַּעְיָא אִם אָמַר לְעֵדִים: תִּתְחַבְּאוּ וְכִתְבוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמַר סְתָם: כִּתְבוּ לוֹ, אֵינָהּ כְּלוּם, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר: כִּתְבוּהָ בְּשׁוּקָא וְחִתְמוּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. לְפִיכָךְ, כָּל שְׁטָר מַתָּנָה שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ: וְאָמַר לָנוּ הַנּוֹתֵן שְׁבוּ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְכִתְבוּ לוֹ מַתָּנָה גְלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת, וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה, חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת הִיא, וְלֹא זָכָה הַמְקַבֵּל וַאֲפִלּוּ אִי קָנוּ מִנֵּהּ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ תָּפַס הַמְקַבֵּל וְהֶחֱזִיק בַּמַּתָּנָה, מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). מִיהוּ, אִם הֶחֱזִיקוּ אוֹתוֹ בַּמַּתָּנָה מֵעַכְשָׁיו, לֹא שַׁיָּךְ בָּהּ סֵתֶר. וְלָכֵן אִם כָּתַב לֵהּ בַּשְּׁטָר מַתָּנָה: לֵךְ וַחֲזֵק בֵּהּ מֵעַכְשָׁיו, הֲוָה לֵהּ כְּאִלּוּ כָּתַב: כִּתְבוּהָ בְּשׁוּקָא וְכו' (ר' יְרוּחָם נט"ו חֵלֶק ב') וְע"ל סִימָן זֶה סָעִיף ז'.

אִם לֹא צִוָּה לִכְתֹּב בְּפַרְהֶסְיָא, וְצִוָּה לְחָתְמוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, כָּשֵׁר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צִוָּה לִתְּנוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה בְּפַרְהֶסְיָא, כָּשֵׁר. וְאִם צִוָּה לִתְּנוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה בְּפַרְהֶסְיָא, כָּשֵׁר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צִוָּה כֵּן עַל הַחֲתִימָה. וְכֵן אִם צִוָּה עַל הַחֲתִימָה שֶׁתִּהְיֶה בְּפַרְהֶסְיָא וְלֹא צִוָּה עַל הַמְּסִירָה (טוּר).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהָאִדָּנָא לָא חַיְשִׁינָן לִסְתָמָא, מִשּׁוּם דִּנְהִיגֵי לְמִכְתָּב בְּכָל שִׁטְרֵי מַתְּנָתָא הָכִי. הִלְכָּךְ, כְּשֶׁמְּצַוֶּה לִכְתֹּב שְׁטָר מַתָּנָה סְתָם, דַּעְתּוֹ שֶׁיִּכְתְּבוּ כְּמִנְהַג הַסוֹפְרִים, הִלְכָּךְ, הָוֵי כְּאִלּוּ אָמַר: כִּתְבוּהָ בְּשׁוּקָא וְחִתְמוּהָה בְּפַרְהֶסְיָא. וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה טוֹב לְפָרֵשׁ בְּהֶדְיָא (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק חֶזְקַת מִדִּבְרֵי ה"ר יוֹנָה).

שְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: לֹא תְּגַלּוּ מַתָּנָה זוֹ וְלֹא תוֹדִיעוּ בָּהּ אָדָם אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה קַיֶּמֶת, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִקְנָה אוֹתוֹ שֶׁהִיא אַחַר מוֹתוֹ הֲרֵי אָמַר גַּלּוּ אוֹתָהּ. מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר: גַּלּוּ אֶת הַמַּתָּנָה, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּתוּבָה סְתָם אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא מְסֻתֶּרֶת הִיא.

יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמַתָּנָה טְמִירְתָא, אִם הֶחֱזִיקוֹ הַנּוֹתֵן בַּנְּכָסִים אוֹ שֶׁהֶחֱזִיק הוּא בָּהֶם בִּפְנֵי הַנּוֹתֵן וְלֹא מִחָה בּוֹ, קָנָה. וּכְבָר נִתְבָּאֵר סָעִיף ג'.

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי מַתָּנוֹת עַל שָׂדֶה אַחַת, הָרִאשׁוֹנָה מְסֻתֶּרֶת אוֹ סְתָם, וְהַשְּׁנִיָּה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת, אַחֲרוֹן קָנָה אֲפִלּוּ הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה סְתָם, וְלָא אַמְרִינָן דְּהָרִאשׁוֹנָה הָוֵי כְּמוֹדָעָא (טוּר).

מִי שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לִתֵּן מַתָּנָה זוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁנְּתָנָהּ בְּמַתָּנָה גְלוּיָה, וְנִמְצָא שֶׁנְּתָנָהּ מִקֹּדֶם מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת, הֲרֵי שְׁתֵּי הַמַּתָּנוֹת בָּטְלוּ, הָרִאשׁוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְסֻתֶּרֶת, וְהַשְּׁנִיָּה (רַמְבָּ"ם) מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה וַהֲרֵי קָדְמָה זֹאת הַמַּתָּנָה שֶׁנִּמְצָא כְּמוֹ מוֹדָעָא לָהּ:

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָצָה לִשָּׂא אִשָּׁה, אָמְרָה לוֹ: אֵינִי נִשֵּׂאת לְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי (כָּל) נְכָסֶיךָ. שָׁמַע בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְצָוַח עַל שֶׁמַּנִּיחוֹ רֵיקָן, אָמַר לְעֵדִים: לְכוּ וְהַחְבִּיאוּ וְכִתְבוּ לוֹ כָּל נְכָסַי בְּמַתָּנָה. וְאַחַר כָּךְ כָּתַב לָהּ כָּל נְכָסָיו וּנְשָׂאָהּ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: הַבֵּן לֹא קָנָה; וְהָאִשָּׁה לֹא קָנְתָה, שֶׁהֲרֵי לֹא בִּרְצוֹנוֹ כָּתַב לָהּ, וּכְאָנוּס בַּדָּבָר הוּא, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַעְתּוֹ בַּמַּתָּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּטֵלָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְסֻתֶּרֶת. אֲבָל אִי לֹא הָיְתָה מַתָּנָה רִאשׁוֹנָה, הָוֵי הַמַּתָּנָה שְׁנִיָּה קַיֶּמֶת, דְּלָא מִקְרֵי אָנוּס גָּמוּר (טוּר).