שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שְׁנֵי שְׁטָרוֹת הַיּוֹצְאִים עַל שָׂדֶה אַחַת בְּשֵׁם קוֹנֶה אֶחָד וְאֵין זְמַנָּם שָׁוֶה, אִם הָיָה הָאֶחָד מַתָּנָה וְהַשֵּׁנִי מֶכֶר, לֹא בִטֵּל הָאַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁלְּהוֹסִיף לוֹ אַחֲרָיוּת חָזַר וְכָתַב בְּשֵׁם מֶכֶר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב שָׁם אַחֲרָיוּת, שֶׁאַחֲרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא. וְכֵן אִם הָאֶחָד מֶכֶר וְהַשֵּׁנִי מַתָּנָה, קָנָה הַשָּׂדֶה מִזְּמַן הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא כָּתַב לוֹ שְׁטָר מַתָּנָה אֶלָּא לְיַפּוֹת כֹּחוֹ מִשּׁוּם דִּין בֶּן הַמֶּצֶר, הַגָּה: אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמַּתָּנָה עֲדִיפָא מִמֶּכֶר. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַרְאֶה בְּבֵית דִּין רַק הָאַחֲרוֹן, דְּאִם מַרְאֶה שְׁנֵיהֶן הָרִאשׁוֹן עִקָּר (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הָאַחֲרוֹן בְּמֶכֶר, אַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאֶה שְׁנֵיהֶם בְּבֵית דִּין, שְׁנֵיהֶן קַיָּמִין (טוּר שָׁם בְּשֵׁם הרמ"ה).
  2. ב
    הָיוּ שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת בְּמֶכֶר אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּמַתָּנָה, אִם הוֹסִיף בַּשֵּׁנִי כְּלוּם הֲרֵי הָרִאשׁוֹן קַיָּם, שֶׁלֹּא כָּתַב הַשֵּׁנִי אֶלָּא מִפְּנֵי הַתּוֹסֶפֶת. וְאִם לֹא הוֹסִיף, בִּטֵל שְׁטָר הַשֵּׁנִי אֶת הָרִאשׁוֹן, וְאֵין לוֹ אַחֲרָיוּת אֶלָּא מִזְּמַן שֵׁנִי. לְפִיכָךְ, כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל הַלּוֹקֵחַ מִזְּמַן רִאשׁוֹן עַד זְמַן שֵׁנִי, מַחֲזִיר אוֹתָם. וְאִם הָיָה עַל אוֹתָהּ שָׂדֶה חֹק לַמֶּלֶךְ בְּכָל שָׁנָה, הַנּוֹתֵן אוֹ הַמּוֹכֵר נוֹתֵן אוֹתוֹ הַחֹק עַד זְמַן הַשְּׁטָר הַשֵּׁנִי. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן אִם כָּתַב לוֹ תְחִלָּה שָׂדֶה שָׁלֵם, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי שָׂדֶה (רַ"ן פֶּרֶק נַעֲרָה). שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי, וְחָזַר וְאָמַר כָּךְ, אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה אַחַת הוֹאִיל וְלֹא אָמַר: עוֹד תְּנוּ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק נַעֲרָה וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דב"ב).
  3. ג
    שְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁזְּמַנָּם בְּיוֹם אֶחָד וְהֵם כְּתוּבִים עַל שָׂדֶה אֶחָד, בֵּין בְּמֶכֶר בֵּין בְּמַתָּנָה, אִם (אֵין) דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִכְתֹּב שָׁעוֹת, הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַדַּיָנִים, כָּל שֶׁדַּעְתָּם נוֹטָה לְהַעֲמִיד שָׂדֶה זוֹ בְּיָדוֹ, יַעֲמִידוּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין דָּנִין דִּין שׁוּדָא דְדַיָּנֵי רַק בְּדַיָּן מֻמְחֶה וּבְקַרְקַע (טוּר בְּשֵׁם ר"ח). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף בְּמִטַּלְטְלִים, כָּל שֶׁאֵין אֶחָד מֻחְזָק בָּהֶן (שָׁם בְּשֵׁם ר"י כ"כ הַתוס' שָׁם וּבַמָּרְדָּכַי).
  4. ד
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ קִנְיָן, אֶלָּא קָנָה שָׂדֶה זוֹ בִּשְׁטָר זֶה, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הוּא מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁהִגִּיעַ שְׁטָרוֹ לְיָדוֹ תְּחִלָּה. אֲבָל אִם בְּכָל שְׁטָר מֵהֶם קִנְיָן, כָּל שֶׁקָּדַם לוֹ הַקִּנְיָן זָכָה, וְיִשְׁאֲלוּ הָעֵדִים. וְכֵן אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁזֶּה הִגִּיעַ לְיָדוֹ שְׁטָר מַתְּנָתוֹ תְּחִלָּה, קָנָה הָרִאשׁוֹן. הַגָּה: מִי שֶׁנָּתַן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ וּפֵרַשׁ אֵיזֶה מַתָּנָה נָתַן לוֹ, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לוֹ קַרְקַע אוֹ מָקוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצַר לוֹ מְצָרִים, וְאַחַר כָּךְ נָתַן לְאַחֵר מָקוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת סְתָם אוֹ קַרְקַע סְתָם, וְלֹא מָצַר לוֹ מְצָרִים, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָמְרִינָן שֶׁמָּא מָקוֹם אוֹ קַרְקַע אַחֶרֶת נָתַן לַשֵּׁנִי, וְהַמַּתָּנָה רִאשׁוֹנָה קַיֶּמֶת (רִיטְבָ"א), וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָמְרִינָן וַדַּאי לֹא כִּוֵּן אֶלָּא עַל מָקוֹם אוֹ קַרְקַע הַיָּדוּעַ לוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם אוֹ קַרְקַע אַחֶרֶת, קָנָה הַשֵּׁנִי. וְדַוְקָא בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר בְּמַתְּנָתוֹ. אֲבָל בְּמַתְּנַת בָּרִיא, קָנָה הָרִאשׁוֹן מִכָּל מָקוֹם (בֵּית יוֹסֵף ס"ס רנ"ג בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).