שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְמֻמְחֶה, מַה שֶּׁאָכַל אָכַל וְיַחֲזִיר לוֹ אֶת הַדָּמִים, וְהַנִּשְׁאַר מֵהַבָּשָׂר בְּיַד הַלָּקוֹחוֹת יִקָּבֵר, וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים.
  2. ב
    וְכֵן הַשּׁוֹחֵט פָּרָה וּמְכָרָהּ, וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה, מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְיַחֲזִיר לָהֶם הַדָּמִים, וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ יַחֲזִיר לוֹ הַבָּשָׂר וְהוּא יַחֲזִיר לוֹ הַדָּמִים. וְאִם מָכְרוּ הַלּוֹקְחִים בָּשָׂר זֶה שֶׁל טְרֵפָה לַגּוֹיִם, אוֹ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ לַכְּלָבִים, יְחַשְּׁבוּ עִם הַטַּבָּח עַל דְּמֵי הַטְּרֵפָה, וְיַחֲזִיר לָהֶם הַטַּבָּח אֶת הַמּוֹתָר. וְכֵן דִּין כָּל הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁאִסוּר אֲכִילָתוֹ מִן הַתּוֹרָה:
  3. ג
    אֲבָל הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאִסוּר אֲכִילָתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אִם הָיוּ הַפֵּרוֹת קַיָּמִים מַחֲזִיר הַפֵּרוֹת וְנוֹטֵל דָּמָיו, וְאִם אֲכָלָם אָכַל וְאֵין הַמּוֹכֵר מַחֲזִיר לוֹ כְלוּם. הַגָּה: מָכַר לוֹ מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא נִבְדְּקָה כָּרָאוּי, הָוֵי כְּאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁהֲרֵי הַבְּדִיקָה הִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (רִיבָ"שׁ סִימָן תצ"ט).
  4. ד
    כָּל אִסוּרֵי הֲנָאָה, בֵּין מִדִּבְרֵי תוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים וְאֵין בָּהֶם דִּין מְכִירָה כְלָל: