שולחן ערוך בספריא
  1. א
    כָּל מִי שֶׁנּוֹלַד סָפֵק בִּרְשׁוּתוֹ, עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. כֵּיצַד, הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וּמָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה, וְלֹא הִסְפִּיק בַּעַל הַפָּרָה לִמְשֹׁךְ הַחֲמוֹר עַד שֶׁמֵּת הַחֲמוֹר, עַל בַּעַל הַחֲמוֹר לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה חֲמוֹרוֹ קַיָּם בִּשְׁעַת מְשִׁיכַת הַפָּרָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּעַל בַּעַל הַפָּרָה לְהָבִיא רְאָיָה, דְּמֵאַחַר שֶׁקָּנָה הַחֲמוֹר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, הֲרֵי הָיָה בִּרְשׁוּת בַּעַל הַפָּרָה וְעָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ לְעִנְיַן טַבָּח (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ) ; וְאִם אֵינוֹ מֵבִיא רְאָיָה, יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁלֹּא יָדַע הַמּוּמִין אֵלּוּ, וּפָטוּר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּדִּיר). רְאוּבֵן הֶחֱלִיף עִם שִׁמְעוֹן סוּס בְּיַיִן, וְכַאֲשֶׁר מָשַׁךְ שִׁמְעוֹן הַסּוּס בָּא גוֹי וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ וְאָמַר שֶׁהַסּוּס נִגְנָב מִמֶּנּוּ, וְרוֹצֶה שִׁמְעוֹן לְהַחֲזִיק בַּיַּיִן שֶׁבְּיָדוֹ, אִם רְאוּבֵן מוֹדֶה שֶׁנִּגְנַב הַסּוּס, הָוֵי מֵקָּח טָעוּת וְיוּכַל שִׁמְעוֹן לְהַחֲזִיק מַה שֶּׁבְּיָדוֹ. אֲבָל אִם רְאוּבֵן אֵינוֹ מוֹדֶה, אָמְרִינָן הַגּוֹי מְשַׁקֵּר, וְצָרִיךְ לָתֵת הַיַּיִן לִרְאוּבֵן (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַזָּהָב וּתְשׁוּבַת מַיְמוֹנִי דְּקִנְיָן סִימָן ו').
  2. ב
    מַחַט שֶׁנִּמְצָא בָּעֳבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת וְנִקְּבָה אוֹתוֹ נֶקֶב מְפֻלָּשׁ, אִם נִמְצָא עָלֶיהָ קוֹרֶט דָּם, בְּיָדוּעַ שֶׁזּוֹ נִטְרְפָה קוֹדֶם שְׁחִיטָה; לְפִיכָךְ אִם הִגְלִיד (פֵּרוּשׁ, עוֹר דַּק שֶׁעָלָה עַל הַמַּכָּה, עָרוּךְ וְרַשִׁ"י פֵרַשׁ קרושט"א) פִּי הַמַּכָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁזּוֹ נִטְרְפָה שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה; לֹא הִגְלִיד פִּי הַמַּכָּה, הֲרֵי זֶה סָפֵק, וְעַל הַטַּבָּח לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁקֹּדֶם לְקִיחָתוֹ נִטְרְפָה, שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ נוֹלַד הַסָפֵק, וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה, יְשַׁלֵּם הַדָּמִים לַמּוֹכֵר: