חושן משפט סימן רכב

נֶאֱמָן בַּעַל הַמִּקָּח לוֹמַר: לָזֶה מָכַרְתִּי וְלָזֶה לֹא מָכַרְתִּי, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַמִּקָּח יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, אֲבָל אִם אֵין הַמִּקָּח יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ הֲרֵי הוּא עֵד אֶחָד בִּלְבַד, וְדִינוֹ בְּעֵדוּת זוֹ כְּדִין כָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. לָא שְׁנָא נְקַט זוּזֵי מֵחַד, לָא שְׁנָא נְקַט זוּזֵי מִשְּׁנַיִם וְאָמַר שֶׁאֶחָד מֵהֶם נָתַן לוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ (טוּר). וּלְפִיכָךְ, אִם נָטַל הַדָּמִים מִשְּׁנַיִם, וְנָטַל מֵאֶחָד מִדַּעְתּוֹ וּמֵאֶחָד בְּעַל כָּרְחוֹ, וְלֹא יָדַע מִמִּי נָטַל מִדַּעְתּוֹ וּמִמִּי נָטַל בְּעַל כָּרְחוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה הַמִּקָּח בְּיָדוֹ בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם תּוֹפְסִים בּוֹ, אֵין כָּאן עֵדוּת כְּלָל, וְכָל אֶחָד מֵהֶם נִשְׁבָּע כְּתַקָּנַת חֲכָמִים בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל חֲצִי הַמִּקָּח וַחֲצִי הַדָּמִים.

הַלּוֹקֵחַ מֵאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: אֲנִי הוּא בַּעַל הַמִּקָּח, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי מֵהֶם לָקַח, מַנִּיחַ דְּמֵי הַמִּקָּח בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק, וְיִהְיוּ הַדָּמִים מֻנָּחִים בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיּוֹדוּ אוֹ עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. וְאִם הוּא חָסִיד, נוֹתֵן דָּמִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.

לָקַח מֵקָּח מֵאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וַהֲרֵי הוּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: אֲנִי הוּא שֶׁכָּפַרְתָּ בִּי וְנִשְׁבַּעְתָּ עַל שֶׁקֶר, וְהוּא אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, חַיָּב לְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה:

הֲרֵי שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר: מָכַרְתָּ לִי, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא מָכַרְתִּי, אוֹ מָכַרְתִּי וְלֹא נָתַתָּ לִי הַדָּמִים, אוֹ שֶׁטָּעַן הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וַעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ, אוֹ מָשַׁכְתִּי וְלֹא רָאִיתִי חֵפֶץ זֶה, וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר לוֹ: הוֹדַעְתִּיו לְךָ; אוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם: תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ, וְהָאֶחָד אוֹמֵר: לֹא הָיָה תְּנַאי כְּלָל; בְּכָל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. לֹא הָיְתָה שָׁם רְאָיָה, נִשְׁבָּע הַכּוֹפֵר שֶׁמְּבַקְּשִׁים לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ, שְׁבוּעַת הֶסֵת. וְאִם הוֹדָה בְּמִקְצַת הַטַּעֲנָה, יִשָּׁבַע, אוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד אֶחָד, נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה כִּשְׁאָר הַטְּעָנוֹת כֻּלָּן. הַגָּה: יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, הָאוֹמֵר: שָׂדֶה מָכַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי, וּבָא אֶחָד וְאָמַר: אֲנִי הַלּוֹקֵחַ, נֶאֱמָן (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק תְּשִׁיעִי מֵאִישׁוּת).