חושן משפט סימן קצו

עֶבֶד כְּנַעֲנִי דִּינוֹ כְּקַרְקַע לִקְנִיָּה; נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה אוֹ בְּקִנְיָן סוּדָר. הַגָּה: וְנִקְנֶה גַם כֵּן בִּמְשִׁיכָה, כְּגוֹן שֶׁתְּקָפוֹ וְהֵבִיאוֹ אֵלָיו (טוּר), וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְמַטָּה:

מַה הִיא הַחֲזָקָה בְּקִנְיָן הָעֲבָדִים, שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּפְנֵי רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּשְׁתַּמְשִׁין בָּעֲבָדִים. וְאִם הוּא שֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבּוֹ, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי.

כֵּיצַד, הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהִנְעִיל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁהִפְשִׁיטוֹ אוֹ סָכוֹ אוֹ גֵרְדוֹ אוֹ הִלְבִּישׁוֹ אוֹ הִגְבִּיהַ אֶת רַבּוֹ, קָנָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין אִם הִגְבִּיהוֹ רַבּוֹ:

עָשָׂה לוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ בְּשִׁמּוּשׁ גּוּפוֹ, כְּגוֹן שֶׁתָּפַר לוֹ בֶּגֶד וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, קְנָאוֹ רַבּוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא קְנָאוֹ.

תְּקָפוֹ וְהֵבִיאוֹ אֶצְלוֹ, קְנָאוֹ. אֲבָל אִם קְרָאוֹ וּבָא אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן: לֵךְ אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ, וְהָלַךְ אֶצְלוֹ, לֹא קָנָה; וְאִם הוּא עֶבֶד קָטָן, קְרָאוֹ וּבָא אֶצְלוֹ קְנָאוֹ: