חושן משפט סימן קפד

שְׁלֹשָׁה שֶׁנָּתְנוּ מָעוֹת לְאֶחָד לִקְנוֹת לָהֶם מֵקָּח, אִם הָיוּ הַמָּעוֹת מְעֹרָבִים וְקָנָה בְּמִקְצַת הַדָּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶם, הֲרֵי הַמִּקָּח שֶׁל כֻּלָּם וְחוֹלְקִים אוֹתוֹ לְפִי מְעוֹתֵיהֶם. הַגָּה: מִיהוּ, אִם פֵּרַשׁ בְּהֶדְיָא שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי חָזַר מִשְּׁלִיחוּת הָאֲחֵרִים וְזָכָה זֶה שֶׁקָּנָה לוֹ (טוּר בְּשֵׁם ר' יְשַׁעְיָה). הָיוּ מָעוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם צְרוּרִים וַחֲתוּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלֵב הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה שֶׁיִּקְנֶה הַמִּקָּח לְכֻלָּם, לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁקָּנָה הַמִּקָּח בִּמְעוֹתָיו, בִּלְבַד.

רְאוּבֵן שֶׁקָּנָה שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וְאָמַר לֵהּ לְלֵוִי: קָנִיתִי אוֹתָהּ, וְכָתַב שְׁטָר מֶכֶר בְּשֵׁם לֵוִי, וְחָזַר רְאוּבֵן וְאָמַר לְשִׁמְעוֹן: לְעַצְמִי קְנִיתִיהָ חֲזֹר וּכְתֹב שְׁטָר מֶכֶר בִּשְׁמִי, אֵין כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר אַחֵר בְּשֵׁם רְאוּבֵן. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מִתְּחִלָּה וְאָמַר לֵהּ: לְעַצְמִי אֲנִי קוֹנֶה, וְזֶה שֶׁאֶכְתֹּב שְׁטָר בְּשֵׁם לֵוִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ בִּי שֶׁאֲנִי הוּא הַקּוֹנֶה, הֲרֵי זֶה כּוֹפֵהוּ לִכְתֹּב שְׁטָר אַחֵר בִּשְׁמוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא אָמַר כֵּן לַמּוֹכֵר, אֶלָּא שֶׁאָמַר לְעֵדִים תְּחִלָּה בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר: יֵשׁ לָכֶם לִכְתֹּב לִי שְׁטָר אַחֵר עַל שְׁמִי, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב שְׁטָר אַחֵר עַל שְׁמוֹ. הַגָּה: וְאִם קָנָה קַרְקַע תְּחִלָּה עַל שֵׁם לֵוִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֵּוִי לֹא עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ, אִם קָנָה בְּמָעוֹת לֵוִי לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ"ד דִּמְצִיעָא).