חושן משפט סימן קפא

שַׁיָּרָא שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס וּטְרָפָהּ, אִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶם וְהִצִּיל, הִצִּיל לְעַצְמוֹ. וְאִם יְכוֹלִים הֵם לְהַצִּיל, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם וְהִצִּיל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר: לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, הִצִּיל לָאֶמְצַע וְיִטֹּל כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלּוֹ. הָיוּ יְכוֹלִים לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק, כָּל הַמַּצִּיל מַצִּיל לָאֶמְצַע, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר: לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, שֶׁאִם אָמַר כֵּן הֲרֵי זֶה מַצִּיל לְעַצְמוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הוּא אוֹמֵר: לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, הָיָה לָהֶם לִדְחֹק עַצְמָם וּלְהַצִּיל, וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ וְלֹא הִצִּילוּ הֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ מִן הַכֹּל.

הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִים, וְהִצִּיל אֶחָד מֵהֶם, הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר: לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, הֲרֵי זֶה חָלַק מֵחֲבֵרוֹ וְהִצִּיל לְעַצְמוֹ, הַגָּה: כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְחֶלְקוֹ; אֲבָל אִם הִצִּיל יוֹתֵר, הוּא שֶׁלָּהֶם. וְדַוְקָא שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהַצִּיל, אֲבָל אִם אֵינָן יְכוֹלִין לְהַצִּיל, הַכֹּל שֶׁלּוֹ (טוּר), וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קע"ו סָעִיף כ"ח. וְאִם אָמַר שֶׁאָמַר שֶׁהִצִּיל לְעַצְמוֹ, וְאֵין לוֹ עֵדִים, נִשְׁבָּע עַל כָּךְ וּמַחֲזִיק לְעַצְמוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַגּוֹזֵל בַּתְרָא בְּשֵׁם ראבי"ה).

וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַצִּיל, כָּל שֶׁיַּצִּיל הֲרֵי הוּא לַמַּשְׂכִּיר. וְאִם אָמַר: לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל, הֲרֵי זֶה חוֹזֵר בּוֹ מֵהַשְּׂכִירוּת, וְכָל שֶׁיַּצִּיל אַחַר שֶׁאָמַר "לִי" הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ: