שולחן ערוך בספריא
  1. א
    חֲמֵשׁ גִּנּוֹת הַמִּסְתַּפְּקוֹת מִמַּעְיָן אֶחָד וְנִתְקַלְקֵל הַמַּעְיָן, כֻּלָּם מְתַקְּנוֹת עִם הָעֶלְיוֹנָה. נִמְצֵאת הַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כֻּלָּם, וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ; וְהָעֶלְיוֹנָה אֵינָהּ מְתַקֶּנֶת אֶלָּא לְעַצְמָהּ.
  2. ב
    בְּנֵי הַנָּהָר מַשְׁקִין עַל הַסֵדֶר. רָצָה אֶחָד לִסְכֹּר, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַמַּיִם וְיַשְׁקֶה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִפְתַּח, וְאַחֵר רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת תְּחִלָּה, כָּל הַמִּתְגַּבֵּר זָכָה. וּבוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה, וְהַנָּהָר מוֹשֵׁךְ בּוֹ עַל פִּי הִלּוּכוֹ (טוּר), מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שֶׁקָּדַם בּוֹר לָאַמָּה, אֲבָל אִפְּכָא לֹא (הַמַּגִּיד פ"ג דִּשְׁכֵנִים וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָ רַשְׁבָּ"א).