חושן משפט סימן קסד

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם, כָּל קִלְקוּל שֶׁיֶּאֱרַע בַּכְּתָלִים, מִן הַתִּקְרָה וּלְמַטָּה, חַיָּב בַּעַל הַבַּיִת לְתַקְּנוֹ. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְתַקְּנוֹ, בַּעַל הָעֲלִיָּה כּוֹפֵהוּ. וּמִן הַתִּקְרָה וּלְמַעְלָה, יְתַקְּנֶנּוּ בַּעַל הָעֲלִיָּה, אִם יִרְצֶה; וְהַתִּקְרָה בְּעַצְמָהּ הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהַמַּעֲזִיבָה שֶׁעָלֶיהָ הִיא שֶׁל בַּעַל הָעֲלִיָּה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב לְתַקֵּן הַתִּקְרָה, אֶלָּא בַעַל הָעֲלִיָּה צָרִיךְ לְתַקְּנוֹ, וְכֵן נִרְאֶה לִי לָדוּן; וְכָל צָרְכֵי הַגַּג חַיָּב בַּעַל הָעֲלִיָּה לְתַקֵּן גַּם כֵּן. וְדַוְקָא בְּב' שֻׁתָּפִין, אֲבָל בְּשׂוֹכֵר וּמַשְׂכִּיר, עַל הַתַּחְתּוֹן לְתַקֵּן הַתִּקְרָה (עַיֵּן בַּטּוּר וְהַמַּגִּיד פי"א דִשְׁכֵנִים וְנ"י סוֹף ב"מ).

נִדַּלְדְּלוּ קוֹרוֹת הַבַּיִת וְיָרְדוּ לַאֲוִיר הַבַּיִת, אִם הִגִּיעוּ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים, סוֹתֵר וּבוֹנֶה. וְאִם לֹא הִגִּיעוּ, יָכוֹל בַּעַל הָעֲלִיָּה לְעַכֵּב עָלָיו, וַאֲפִלּוּ אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: אֲנִי אֶשְׂכּוֹר לְךָ מָקוֹם כְּדֵי שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁאֲתַקֵּן הַתִּקְרָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא בְּעֵצִים, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: אֵינִי רוֹצֶה שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן בֵּיתְךָ. הִתְנוּ בֵינֵיהֶם דָּבָר זֶה, אִם נִשְׁאַר בְּגֹבַהּ הַבַּיִת שֶׁיִּקַּח אָדָם חֲבִילָה בֵּינוֹנִית עַל רֹאשׁוֹ וְיִכָּנֵס בָּהּ תַּחַת קוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּתְעַקְּמוּ, אֵינוֹ סוֹתֵר, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס עַד שֶׁיָּכֹף רֹאשׁוֹ, סוֹתֵר וּמְתַקֵּן וּבוֹנֶה, וְאֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה יָכוֹל לְעַכֵּב, שֶׁהֲרֵי הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם תְּחִלָּה. הַגָּה: לֹא נִדַּלְדְּלוּ הַקּוֹרוֹת, אֶלָּא הֻשְׁפְּלָה הַתִּקְרָה מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנְסוּ כָּתְלֵי הַבַּיִת בָּאָרֶץ וְהִגִּיעָה עַד פָּחוֹת מִי', הוֹצָאוֹת הַהַגְבָּהָה עַל שְׁנֵיהֶן; וּלְמַעְלָה מִי', הָעֶלְיוֹן יָכוֹל לְעַכֵּב, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר (טוּר סי"ג וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַיֵּן בב"י). כֹּתֶל שֶׁבֵּין רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, וְהִיא שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, יָכוֹל לְסָתְרָהּ כְּשֶׁיִּרְצֶה, וְאֵין הַשֵּׁנִי יָכוֹל לִמְחוֹת (מָרְדְּכַי רֵישׁ ב"ב). וְאִם הַכֹּתֶל רָעוּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֶׁל שְׁנֵיהֶן, אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לְסָתְרָהּ וְהַשֵּׁנִי צָרִיךְ לָתֵת חֶלְקוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח ד' וה').

נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם, הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה, הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר וּכְפִי מַה שֶּׁאֶחָד גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ נוֹטֵל יוֹתֵר בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר (טוּר ס"ד). וְאִם נִשְׁתַּבְּרוּ מִקְצָת הָאֲבָנִים, רוֹאִים אֵיזֶה רְאוּיִים לְהִשְׁתַּבֵּר, אִם אַבְנֵי הַבַּיִת אוֹ אַבְנֵי הָעֲלִיָּה; וְדָבָר זֶה יָדוּעַ מִדֶּרֶךְ הַנְּפִילָה, אִם נָפַל הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן וַהֲרָסוֹ, אוֹ נִשְׁמַט הַתַּחְתּוֹן וְנָפַל הָעֶלְיוֹן וְנֶהֱרַס; וְאִם אֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד נָפַל, חוֹלְקִין הָאֲבָנִים הַשְּׁלֵמוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת:

הָיָה אֶחָד מַכִּיר מִקְצָת הָאֲבָנִים, וְהֵן שְׁלֵמוֹת, וְהַשֵּׁנִי מוֹדֶה לוֹ בְּכֻלָּם, אוֹ שֶׁמּוֹדֶה עַל קְצָתָם וְעַל קְצָתָם אוֹמֵר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, נוֹטְלָן, אֲפִלּוּ הֵן גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲבָנִים, וְהַשֵּׁנִי נוֹטֵל כָּל כָּךְ שְׁלֵמוֹת כְּנֶגְדָן.

אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּבְנֶה עֲלִיָּתוֹ עַל גַּבָּיו, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה; הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת כְּשֶׁהָיָה, וְיוֹשֵׁב וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ כָּל יְצִיאוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ יָבֹא וְיִבְנֶה עֲלִיָּתוֹ אִם יִרְצֶה. וְאִם אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִבְנוֹת, בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַקַּרְקַע, וּבַעַל הַבַּיִת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים. וְכֵן אִם מוֹכְרִין אוֹתָהּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, חוֹלְקִין הַדָּמִים כֵּן (טוּר).

רָצָה בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת בֵּיתוֹ, בּוֹנֵהוּ כְּשֶׁהָיָה. וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת בַּכְּתָלִים, אִם חִזֵּק אוֹתָם וְהִרְבָּה בְּרָחְבָּם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ, שׁוֹמְעִין לוֹ. רָצָה לְמַעֵט בְּרָחְבָּם אוֹ לִפְחֹת מֵחָזְקָם, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֲבָנִים, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִיר לְבֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. בָּא לְשַׁנּוֹת אֶת הַתִּקְרָה לְקוֹרוֹת כְּבֵדִים וַחֲזָקִים, שׁוֹמְעִין לוֹ. לִפְחֹת מִמַּה שֶּׁהָיוּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הִרְבָּה בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁהוֹסִיף בְּגֹבַהּ הַבַּיִת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִעֵט בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הַבַּיִת, שׁוֹמְעִין לוֹ.

וְכֵן בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אוֹתָהּ, אִם רָצָה, כְּשֶׁהָיְתָה. וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת הַכְּתָלִים לְהַרְחִיב וּלְהַחֲזִיק, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד עַל כֹּתֶל הַתַּחְתּוֹן. אֲבָל לְמַעֵט שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכֵן בְּקוֹרַת תִּקְרָה הָעֶלְיוֹנָה, אִם שִׁנָּה אוֹתָם לְקַלִּים מִמַּה שֶּׁהָיוּ, שׁוֹמְעִין לוֹ. לִכְבֵדִים מֵהֶם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הִרְבָּה בַחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הָעֲלִיָּה, שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם מִעֵט בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ הִרְבָּה בַּגֹּבַהּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַגָּה: וּמִיהוּ, כָּל שֶׁאֵין הַקְפָּדָה רַק בְּכֹבֶד הַבִּנְיָן, אִם הָיָה הַמִּנְהָג לְשַׁנּוֹת אָזְלִינָן בַּתְרֵהּ (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד וּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תתקל"א). יֵשׁ אוֹמְרִים הָא דַּאֲסוּרִים לְשַׁנּוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁלָּקְחוּ אוֹ יָרְשׁוּ, זֶה הַבַּיִת וְזֶה הָעֲלִיָּה, אֲבָל כְּשֶׁבָּנוּ מִן הַהֶפְקֵר, יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת, שֶׁהֲרֵי בַתְּחִלָּה אִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה בּוֹנֶה כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נָתִיב כ"ז ח"ג).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁכֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁהַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם, כָּל אֶחָד בּוֹנֶה וּמַגְבִּיהַּ וּמַכְבִּיד כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהַּ כָּל כָּךְ שֶׁיִּתְקַלְקֵל הַבִּנְיָן לְפִי רְאוֹת עֵינֵי הַבְּקִיאִים בְּבִנְיָן. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהָנֵי מִלֵּי בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ הַשֻּׁתָּפִים לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, אֲבָל אִם נָהֲגוּ לְהַקְפִּיד, מְעַכֵּב עָלָיו: