חושן משפט סימן קנא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    כָּל אֵלּוּ שֶׁאֵין אֲכִילָתָן רְאָיָה, אִם הֵבִיאוּ עֵדִים שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם הַבְּעָלִים שָׂדֶה זוֹ אוֹ נִתְּנָה לָהֶם בְּמַתָּנָה, רְאָיָתָן רְאָיָה, חוּץ מֵהַגַּזְלָן וּבַעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. בְּאֵיזֶה נְכָסִים אָמְרוּ, בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל אוֹ בַּשָּׂדֶה שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ וּבְשָׂדֶה שֶׁכָּתַב לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ וּבְשָׂדֶה שֶׁנָּתַן לָהּ מִשֶּׁלּוֹ, אֲבָל בְּנִכְסֵי מְלוֹג יֵשׁ לוֹ רְאָיָה.
  2. ב
    אִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַּעְלָהּ שֶׁהֵבִיאָה עֵדִים שֶׁמְּכָרָם לָהּ, נִתְבָּאֵר בְּטוּר אֶבֶן הָעֵזֶר.
  3. ג
    גַּזְלָן כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁהֻחְזַק גַּזְלָן עַל שָׂדֶה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה בִּשְׁטָר שֶׁהוֹדָה הַבַּעַל בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה וְלָקַח דָּמִים, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים: לֹא מָכַרְנוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הוֹדִינוּ לוֹ, מוֹצִיאִין אֶת הַשָּׂדֶה מִיָּדוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם. וְאִם כָּתַב לוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּקָנָה (טוּר ס"ג בשם רי"א). וְאִם הֵעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּפְנֵיהֶם מָנָה לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָעוֹת, מוֹצִיאִין הַשָּׂדֶה מִיַּד הַגַּזְלָן וּמַחֲזִירִין לוֹ הַבְּעָלִים הַדָּמִים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם רָאוּ הָעֵדִים נְתִינַת הַמָּעוֹת, וְלֹא מָסַר הַמּוֹכֵר מוֹדָעָה תְּחִלָּה, מְכִירָתוֹ מְכִירָה, דְּקַיְמָא לָן תָּלוּהוּ וְזַבֵּן זְבִינֵהּ זְבִינָא (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר"ה בְּדִינֵי מְסִירַת מוֹדָעָה.