שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הֶחֱזִיק בְּקַרְקַע פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים, אֵינָהּ חֲזָקָה, אֲפִלּוּ הֶחֱזִיק בִּפְנֵי הַמְעַרְעֵר. וְאִם הֶחֱזִיק ג' שָׁנִים, הָוֵי חֲזָקָה אֲפִלּוּ הֶחֱזִיק שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַמְעַרְעֵר וְהוּא בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אִם שַׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת מִמָּקוֹם שֶׁהַמַּחֲזִיק בּוֹ לְמָקוֹם שֶׁהַמְעַרְעֵר בּוֹ. אֲבָל אִם הָיְתָה מִלְחָמָה וְשִׁבּוּשׁ דְּרָכִים בֵּין מָקוֹם זֶה לְמָקוֹם זֶה, לָא הֲוֵי חֲזָקָה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ עֵדִים שֵׁבָּא הַמְעַרְעֵר כָּאן לַשּׁוּק וְשָׁהָה כָּאן ל' יוֹם, וְהָיוּ אֵלּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּסוֹף ג' שָׁנִים, בְּעִנְיָן שֶׁאִם לֹא יִמְחֶה עַתָּה לֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד זְמַן לִמְחוֹת, אֲפִלּוּ הָכִי יָכוֹל לוֹמַר: כָּל אוֹתָם ל' יוֹם שֶׁהָיִיתִי בְּכָאן הָיִיתִי טָרוּד בַּעֲסָקַי וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁהָיִיתָ מַחֲזִיק בְּבֵיתִי. וּמַיְרֵי שֶׁהָיָה לוֹ בַּיִת אַחֵר לָדוּר בּוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁדִּין זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּכְּפָרִים, שֶׁהָעָם טְרוּדִין בַּשְּׁוָקִים שֶׁלָּהֶם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִזֶּה יֵשׁ לִלְמֹד דְּהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר סוֹף הַג' שָׁנִים, שֶׁאִם הָיָה בִּתְחִלָּתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יָכוֹל לִמְחוֹת וּבַסוֹף בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לִמְחוֹת, הָוֵי חֲזָקָה. וְאִם הָיָה בִּתְחִלָּתָן בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִמְחוֹת וְהָלַךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין יָכוֹל לִמְחוֹת, לָא הֲוֵי חֲזָקָה, דְּמַה שֶּׁלֹּא מִחָה בַּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹמַר שֶׁסָּמַךְ לִמְחוֹת בַּסּוֹף וְלָשׁוּב, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק חֶזְקַת הַבָּתִּים).
  2. ב
    אֵין כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא כְּשֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא הָיָה הַמְעַרְעֵר בַּמְּדִינָה. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָדוּעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ בַּמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן, עַד שֶׁיְּבָרֵר בְּעֵדִים:
  3. ג
    בָּרַח הַמְעַרְעֵר מֵחֲמַת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, אֵין מַחֲזִיקִין בִּנְכָסָיו, שֶׁיָּרֵא לִמְחוֹת פֶּן יִוָּדַע מְקוֹמוֹ וְיִרְדְּפוּ אַחֲרָיו. אֲבָל אִם בָּרַח מֵחֲמַת מָמוֹן, מַחֲזִיקִין בִּנְכָסָיו, שֶׁאֵינוֹ יָרֵא כָּל כָּךְ.
  4. ד
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי שְׁבוּיִם, וְלֹא בְּנִכְסֵי רְטוּשִׁים (פֵּרוּשׁ, אֲנָשִׁים שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אָנָה הֵם), וְלֹא בְּנִכְסֵי שׁוֹטִים. הַגָּה: דְּכָל הָנֵי אֵינָן יְכוֹלִין לִמְחוֹת, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין מִי מַחֲזִיק בְּשֶׁלָּהֶן, אוֹ דְּנָפִישׁ טִרְדַּיְהוּ (טוּר ס"ס זֶה).