חושן משפט סימן יא

כֵּיצַד מַזְמִינִים בַּעַל דִּין לְדִין, שׁוֹלְחִים לוֹ בֵּית דִּין שְׁלוּחָם, שֶׁיָּבֹא לַיּוֹם הַמְזֻמָּן לְדִין. לֹא בָּא, מַזְמִינִים אוֹתוֹ פַּעַם שֵׁנִית. לֹא בָּא, מַזְמִינִים אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית. לֹא בָּא, מַמְתִּינִים לוֹ כָּל הַיּוֹם. לֹא בָּא, מְנַדִּין אוֹתוֹ לְמָחֳרָתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִי שֶׁהָיָה בַּכְּפָרִים וְיוֹצֵא וְנִכְנָס; אֲבָל מִי שֶׁהוּא מָצוּי בָּעִיר, אֵין קוֹבְעִים לוֹ זְמַן אֶלָּא פַּעַם אַחַת, וְאִם לֹא בָּא כָּל אוֹתוֹ יוֹם, מְנַדִּין אוֹתוֹ לְמָחֳרָתוֹ. הַגָּה: הָלַךְ הַבֵּית דִּין לְמָקוֹם אַחֵר, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם; וְאִם לֹא הָלַךְ, מְנַדִּין אוֹתוֹ. (בֵּית יוֹסֵף). וְהַשְּׁלִיחַ בֵּית דִּין נֶאֱמָן לוֹמַר: הִקְלַנִי, אוֹ הִקְלָה הַדַּיָּן, אוֹ לֹא רָצָה לָבֹא לַדִּין, וּמְשַׁמְּתִין (פֵּירוּשׁ, הַנִּדּוּי אוֹ הַחֵרֶם, שָׁם מִיתָה) אוֹתוֹ עַל פִּיו. אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פְּתִיחָא שֶׁל שַׁמְתָּא, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ שֶׁנִּמְנַע לָבֹא. וְאֵין שְׁלִיחַ בֵּית דִּין חַיָּב בַּאֲמִירַת דְּבָרִים מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע. הַגָּה: מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל גְּזֵרַת בֵּית דִּין אוֹ חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא לְבֵית דִּין, מְנַדִּין אוֹתוֹ; הוֹאִיל וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא בָא מֵחֲמַת גְּזֵרָתוֹ, הָוֵי אַפְקִירוּתָא. וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן של"ד. וְאִם אָמַר: לֹא אָדוּן לִפְנֵיכֶם אֶלָּא לִפְנֵי בֵית דִּין אַחֵר, עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן י"ד. מִי שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא לְבֵית דִּין, כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ לְמֶרְחַקִּים, יֵשׁ לְהוֹדִיעַ לְבֵית דִּין וְלָשׂוּם הִתְנַצְּלוּתוֹ וּלְבַקֵּשׁ זְמַן אַחֵר; וְאִם לֹא עָשָׂה, מְנַדִּין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָבֹא (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ י"א). מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו בֵּית דִּין שֶׁל שְׁנַיִם (בְּקִנְיָן), וְהִזְמִינוּהוּ וְלֹא בָּא, מְנַדִּין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א).

שָׁלִיחַ שֶׁאָמַר: פְּלוֹנִי שְׁלָחַנִי בְּשֵׁם אֶחָד מֵהַדַּיָּנִים, וְלֹא רָצָה לָבוֹא, אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פְּתִיחָא שֶׁל שַׁמְתָּא עַד שֶׁיֹּאמַר בְּשֵׁם שְׁלָשְׁתָּן. וְאִם יֵשׁ בָּהֶם מֻמְחֶה, חוֹלְקִין לוֹ כָּבוֹד וּמַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם הַמֻּמְחֶה (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לִישִׁיבַת הַדַּיָּנִים. אֲבָל בְּיוֹם הַיָּדוּעַ שֶׁהַדַּיָּנִים יוֹשְׁבִים בּוֹ לְדִין, הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַדַּיָּנִים מְקֻבָּצִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ בְּשֵׁם אֶחָד, כְּאִלּוּ בָּא בְּשֵׁם שְׁלָשְׁתָּן.

מִי שֶׁהוּא בַּמְּדִינָה וְהָלַךְ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְלֹא מְצָאוֹ, אֵין קוֹבְעִים לוֹ זְמַן עַד שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ הַשָּׁלִיחַ וְיֹאמַר לוֹ. הָיָה בִכְפָר, אִם דַּרְכּוֹ לָבֹא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ אֲפִלּוּ לְאֶחָד מֵהַשְּׁכֵנִים, אֲפִלּוּ אִשָּׁה, אִם יָבֹא פְלוֹנִי, הוֹדִיעוּהוּ שֶׁבֵּית דִּין קָבְעוּ לוֹ זְמַן שֶׁיָּבֹא הַיּוֹם לְבֵית דִּין, וְאִם לֹא בָּא מְנַדִּין אוֹתוֹ לָעֶרֶב. וְכָל שֶׁכֵּן עַל פִּי שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָזַר וְאָמַר: עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי (טוּר). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ בָּהּ עַל מְקוֹם בֵּית דִּין, אֲבָל אִם דַּרְכּוֹ עֲלֵיהֶם, אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ הַשָּׁלִיחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמָּא לֹא אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁכֵנִים, שֶׁהֲרֵי הֵם אוֹמְרִים: דַּרְכּוֹ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין, וּכְבָר הָלַךְ (לָהֶם) (אֲלֵיהֶם) וְנִפְטַר. וְכֵן אִם לֹא בָּא בַּמְּדִינָה עַד לְמָחָר, אֵין סוֹמְכִים עַל הַשְּׁכֵנִים, שֶׁמָּא שָׁכְחוּ וְלֹא אָמְרוּ לוֹ. הַגָּה: וְכֵן אִם הָיָה בָּעִיר, אֵין סוֹמְכִים עַל הַשְּׁכֵנִים, שֶׁיֹּאמְרוּ: שֶׁמָּא הַשְּׁלִיחַ בֵּית דִּין מְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ (טוּר).

מִי שֶׁכָּתְבוּ עָלָיו נִדּוּי עַל שֶׁלֹּא בָּא, וְאָמַר: אָבוֹא, אֵין קוֹרְעִין כְּתַב הַנִּדּוּי עַד שֶׁיָּבוֹא. אֲבָל מִי שֶׁכָּתְבוּ עָלָיו נִדּוּי עַל שֶׁהָיָה מְסָרֵב לַעֲשׂוֹת צִוּוּי בֵּית דִּין, מִיָּד כְּשֶׁאוֹמֵר: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי לַעֲשׂוֹת צִוּוּי בֵית דִּין, קוֹרְעִים כְּתַב הַנִּדּוּי וְהוּא נוֹתֵן שְׂכַר הַסוֹפֵר. הַגָּה: מִי שֶׁכָּתְבוּ עָלָיו סַרְבָנוּת וְטָעַן אַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע, אֵינוֹ נֶאֱמָן, דְּמַעֲשֵׂה בֵית דִּין יֵשׁ לוֹ קוֹל (מָרְדְּכַי ר"פ שֵׁנִי ד"ג).

נָשִׁים יְקָרוֹת, אוֹ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אִם מְזַמְּנִים אוֹתָם לָבֹא לְבֵית דִּין, וְכֵן אִם הַנִּתְבָּע יָכוֹל לְמַנּוֹת שָׁלִיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְּקוֹמוֹ לְבֵית דִּין, יִתְבָּאֵר בְּסִימָן צ"ו וּבְסִימָן קכ"ד.

הַדַּיָּן יָכוֹל לַחְתֹּם בַּשְּׁטַר הַזְמָנָה מִן הַצַּד: