חושן משפט סימן קט

כֶּשֶׁבָּאִים לִמְכֹּר מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, שָׁמִין בֵּית דִּין הַקַּרְקַע, וְאַחַר כָּךְ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ שְׁלֹשִׁים יוֹם רְצוּפִים, וְאִם אֵין מַכְרִיזִין רְצוּפִים אֶלָּא בְּכָל שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי, יַכְרִיזוּ ס' יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי שֶׁבָּהֶם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, בִּשְׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים וּבִשְׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִים, (לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם פי"ב מִמַּלְוֶה ד"ח). וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִקְנוֹת יוֹלִיךְ הַפּוֹעֲלִים לְבַקֵּר לוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּכְרִיזִין, מְסַיְּמִין אֶת הַשָּׂדֶה בִּמְצָרִים וּמוֹדִיעִים כַּמָּה מוֹצְאִים בָּהּ, וְכַמָּה שָׁמוּ אוֹתָהּ בֵּית דִּין, וּמִפְּנֵי מָה (הֵם) רוֹצִים לְמָכְרָהּ, אִם לְהַגְבּוֹת לְבַעַל חוֹב אוֹ לִכְתֻבַּת אִשָּׁה. וְאִם יֹאמַר הַמַּלְוֶה: אֲנִי אֲקַבֵּל הַשָּׂדֶה בְּלֹא שׁוּמָא בְּפִרְעוֹן חוֹבִי, וְהַיּוֹרֵשׁ אוֹמֵר: לֹא כִי אֶלָּא יָשׁוּמוּ אוֹתָהּ בֵּית דִּין, שׁוֹמְעִין לַיּוֹרֵשׁ.

כְּשֶׁכּוֹתְבִים הָאַדְרַכְתָּא עַל נִכְסֵי יְתוֹמִים, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, כּוֹתְבִים בָּהּ: וְהִכַּרְנוּ שֶׁהַנְּכָסִים הָאֵלוּ הֵם שֶׁל פְּלוֹנִי הַמֵּת. וְאִם לֹא כָּתְבוּ כָךְ, הֲרֵי הָאַדְרַכְתָּא זוֹ פְּסוּלָה, וְאֵין אוֹכְלִים בָּהּ פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיַּשְׁלִימוּ יְמֵי הַהַכְרָזָה.

בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ שֶׁלֹּא בְּהַכְרָזָה, נַעֲשׂוּ כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ בִּדְבַר מִשְׁנָה, וְחוֹזְרִים וּמוֹכְרִים בְּהַכְרָזָה. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם מָכְרוּ הַקַּרְקָעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאֵין קוֹנִין, כְּגוֹן בִּשְׁעַת מַגֵּפָה אוֹ מִלְחָמָה, מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּי, דְּאֵין לְבֵית דִּין לִמְכֹּר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַגְּבִיָּה, וְיֵשׁ חוֹלְקִין. (בֵּית יוֹסֵף שְׁתֵּי הַדֵּעוֹת). וּבֵית דִּין שֶׁמָּכְרוּ, הָאַחֲרָיוּת עַל הַיְתוֹמִים. וּבֵית דִּין שֶׁהִכְרִיזוּהָ כָּרָאוּי, וּבָדְקוּ יָפֶה וְדִקְדְּקוּ בַּשּׁוּמָא, אַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּ וּמָכְרוּ שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אוֹ מָאתַיִם בְּמָנָה, הֲרֵי מִכְרָן קַיָּם. אֲבָל אִם לֹא בָדְקוּ בַּשּׁוּמָא וְלֹא כָתְבוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת, שֶׁהִיא דִּקְדּוּק הַשּׁוּמָא וְהַהַכְרָזָה, וְטָעוּ וְהוֹתִירוּ שְׁתוּת אוֹ פָחֲתוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל; פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, מִכְרָן קַיָּם. וְכֵן אִם מָכְרוּ קַרְקַע בְּעֵת שֶׁאֵינָם צְרִיכִין לְהַכְרִיז עָלֶיהָ, (אוֹ) בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַכְרִיז לְעוֹלָם (טוּר ס"ז), וְטָעוּ וּפָחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל אַף עַל פִּי שֶׁהִכְרִיזוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכֵיוָן שֶׁהִכְרִיזוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים, מִכְרָן קַיָּם. (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְאִם רָצוּ בֵּית דִּין שֶׁלֹּא לְבַטֵּל הַמֶּכֶר, וְיַחֲזִירוּ הָאוֹנָאָה, מַחֲזִירִין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶם. פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, מִכְרָן קַיָּם וְהָוֵי מְחִילָה כְּדִין הֶדְיוֹט אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכְרִיזוּ, שֶׁאֵינָם צְרִיכִים (הַכְרָזָה) בְּאוֹתָהּ הָעֵת. אֵיזֶהוּ הָעֵת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים הַכְרָזָה, כְּשֶׁמּוֹכְרִים לִפְרֹעַ לְמִי שֶׁהִלְוָה לְצֹרֶךְ קְבוּרָה, אוֹ לִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת, אוֹ לִתֵּן מְנָת הַמֶּלֶךְ. וְכֵן בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ דְבָרִים שֶׁאֵינָם טְעוּנִים הַכְרָזָה, וְטָעוּ בִּשְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל; פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, מִכְרָן קַיָּם. וְאֵלוּ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁאֵין מַכְרִיזִין עֲלֵיהֶם: הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַמִטַּלְטְלִים, אֶלָּא שָׁמִין אוֹתָם בְּבֵית דִּין וּמוֹכְרִים אוֹתָם מִיָּד. וְאִם הַשּׁוּק קָרוֹב לַמְּדִינָה, מוֹלִיכִים אוֹתוֹ לַשּׁוּק.

אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אוֹ בֵּית דִּין שֶׁלָּווּ לְצוֹרֶךְ הַיְתוֹמִים, מוֹכְרִים שֶׁלֹּא בְהַכְרָזָה, וּפוֹרְעִים. וְכֵן בֵּית דִּין דְּזַבִּין וְאַחֲרָיוּתָא אַיַּתְמֵי, אִם טָרְפוּ מִמֶּנּוּ גּוֹבֶה הַלּוֹקֵחַ שֶׁלֹּא בְהַכְרָזָה.

הָא דְאַמְרִינָן שֶׁאִם טָעוּ בֵּית דִּין וּפָחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת מִכְרָן בָּטֵל, הַיְנוּ כְּשֶׁהוֹרִידוּ לְבַעַל חוֹב בְּשׁוּמַת בֵּית דִּין. אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים שֶׁל יְתוֹמִים שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בָּהֶם; לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הַיְתוֹמִים. וְכֵן הַדִּין בְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמָּכַר קַרְקַע וַעֲבָדִים, שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בְּהוֹנָיָה כְּדִין הֶדְיוֹט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁפָּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל (טוּר בְּשֵׁם ה"ר יוֹנָה וְהָרֹא"שׁ).

מָכְרוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְנִתְאַנֶּה הַשָּׁלִיחַ בְּכָל שֶׁהוּא, הַמֶּכֶר בָּטֵל. וְאִם אִנָּה הַשָּׁלִיחַ לַקּוֹנֶה, דִּינוֹ כִּשְׁאַר כָּל אָדָם. הַגָּה: וְדַוְקָא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֵינוֹ כְּמוֹתָם, אֲבָל שׁוֹפֵט הַמְמֻנֶּה בְּהֻרְמָנָא דְמַלְכָּא, שְׁלוּחוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ (רִיבָ"שׁ סִימָן קע"ט).