שיוך לסעיף
אגרות קודש כרך יח ו'תרנד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
כבר נפסק הדין בשו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף ב' וברמ"א, שקודם כל תפלה, ז.א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשיז
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
מובן שאין הכתיבה במכתב אופן מתאים להסברת הכרח זה, אבל גם אין צורך בזה, שהרי מבוארים הענינים בכמה מקומות, אף שמסיבות שונות שאין כאן המקום לבארם, ישנם חוגים שלעת עתה אין הכרח זה מתקבל אצלם, למרות גם מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א', אשר לפחות שלש פעמים ביום צריך האדם לחשוב ברוממות הא-ל יתעלה וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות יט כסלו
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
מובן שאין הכתיבה במכתב אופן מתאים להסברת הכרח זה, אבל גם אין צורך בזה, שהרי מבוארים הענינים בכמה מקומות, אף שמסיבות שונות שאין כאן המקום לבארם, ישנם חוגים שלעת עתה אין הכרח זה מתקבל אצלם, למרות גם מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א', אשר לפחות שלש פעמים ביום צריך האדם לחשוב ברוממות האל יתעלה וכו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
72 הל' ת"ת פ"ד ה"ה. וראה גם שו"ע או"ח סצ"ח ס"א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון קצט-א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
כט סימן זה הוא קטע שבא בהמשך לזה :
כשמדבר בדביקות בעולם העליון ואין לו שום מחשבה זרה, ובאה לו מחשבה כמו נביאות, בודאי יהיה כך, והמחשבה באה מחמת הכרוזים שמכריזין למעלה על הדבר. ולפעמים ישמע כמו קול מדבר מחמת שידביק קול העליון ב[קול] תפלתו וקול תורתו, וישמע כמו קול אומר עתידות.
וצריך לילך ממדרגה למדרגה כשרוצה לעלות למעלה. בתחילה צריך שיהיה במחשבתו לעלות לרקיע הראשון שהוא מהלך ת"ק שנה, וירחיב במחשבתו הרקיע על כל הרוחות שלא יהא נראה במחשבתו קצר וקטן רק ירחיב לכל הצדדים, וכיון שהוא עומד שם צריך לחזור במחשבתו לעלות למעלה יותר, ואחר כך עוד יותר למעלה, אבל בפעם אחת לא יוכל לעלות לכל השבעה רקיעים, רק ממדרגה למדרגה צריך לעלות. אבל באמצע התפלה, כשדבק עצמו מתחלה כראוי, יכול לעלות לכל הז' רקיעים בפעם אחת.
ובעלותו ממדרגה למדרגה, כשבא לרקיע הראשון צריך לראות שני דברים, אחד שלא יפול למטה, ואחד שיעלה עוד למעלה, וכיון שהוא ממש במחשבתו ברקיע הראשון, יכול לעלות עוד רקיע עד שיעלה בעולם המלאכים, ואחר כך בעולם הכסא, ואחר כך ישאר בעולם האצילות, שם ידביק מחשבתו בבורא יתברך, וכשרוצה לעלות, מתחלה יראה כדמות אדם וכדמות כלבים, שהם הקליפות שיש בכל עולם העשיה, וצריך לחזק עצמו ולא יתיירא.
ולפעמים יכול לדבר למעלה בנשמתו לבד בלי גופו, שיפריש עצמו מגופו, וזהו התפשטות הגשמיות ( כבפנים ).
----- הערות וציונים -----
וצריך לילך ממדריגה כו' – ראה לקמן סי' רפא-א.
ובעלותו כו' – להעיר מלקמן סי' רטז-א ורטז-ב. צוה"ר סי' קלה, קלו וקלז.
התפשטות הגשמיות – ראה שו"ע או"ח סי' צח סעיף א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ה. לקמן סי' רלט-ב, רמ-א, רעט, רפד-ב, רצב-ב. וצוה"ר סי' ה, סב וצז.
ידע ג"כ עתידות כו' – ראה לקמן סי' שס.
פתיחה בהקשר
על הסימן
אגרות קודש כרך ח ב'רנא
מקור מפורש
בסימן זה
ר"י ר"פ אין עומדין, ונפסק הלכה למעשה בשו"ע או"ח סצ"ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תעה
מקור מפורש
בסימן זה
ומה נפלא הדיוק שנפסק להלכה ברמ"א שו"ע או"ח סי' צ"ח סוף סעיף א' וז"ל, ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה (ורק אח"כ הוא) ובשפלות האדם, והרי ידוע דגם סדר הדברים שבתורה, תורה היא, ואם עליו מוטל להמשיך סדר הנ"ל בתלמידיו עאכו"כ שאצלו צריכים להיות ענינים אלו טופח ע"מ להטפיח ואין לך דבר העומד בפני הרצון אפילו כשנצרכים לשנות הרגילות שכבר נעשה טבע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרטז
מקור מפורש
בסימן זה
ויוצא מן הכלל, בחוגים מסויימים מבני ישראל ואפילו בין אלו המדקדקים במצות - דין המפורש ומבלי כל חולק בזה, אשר קודם התפלה מחוייב כל אחד לחשוב "מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו" (שו"ע או"ח סי' צ"ח, סוף סעיף א'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'נז
מקור מפורש
בסימן זה
הנה מובן שפרטי אופני הלימוד זמנו וכו', אינם דבר השוה לכל נפש ותלוי גם בתנאי הזמן, ולכן טוב שיתייעץ בזה עם זקני אנ"ש הנמצאים בסביבתו והם יורוהו, נשען על מה שלמדו ושמעו ממדריכי אנ"ש מאז, והנקודה הכללית שצריך להיות שיעור בלימוד תורת החסידות לכה"פ פעמיים במשך המעת לעת, פעם ביום ופעם בלילה, כן צ"ל לימוד תורה זו לפני תפלת הבקר, וכפס"ד הלכה למעשה בשו"ע או"ח סי' צ"ח סוף סעיף א', כי ע"י לימוד זה אפשר להתבוננות בגדלות הא-ל ית', עיי"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרפ
מקור מפורש
בסימן זה
לשאלתו בנוגע ללימוד החסידות, בכלל - מבואר הענין בקונטרס עץ החיים, ובכל אופן - צ"ל לימוד בזה לפני תפלת הבקר ופסק ערוך הוא בשו"ע או"ח סי' צ"ח ברמ"א, שהרי לימוד זה הוא ההתבוננות בגדולת ה' אלא שזהו לימוד החסידות לצורך התפלה, ופשוט שצ"ל ג"כ לימוד בזה לשמה בשביל הלימוד, וזמנו בכל יום כפי המבואר בקונטרס עץ החיים, ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה', וכמבואר שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשמו
מקור מפורש
בסימן זה
טושו"ע או"ח סצ"ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תת
מקור מפורש
בסימן זה
שו"ע או"ח ר"ס צח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות המשך פ' משפטים
מקור מפורש
בסימן זה
ומה נפלא הדיוק שנפסק להלכה ברמ"א שו"ע או"ח סי' צ"ח סוף סעיף א' וז"ל, ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה (ורק אח"כ הוא) ובשפלות האדם, והרי ידוע דגם סדר הדברים שבתורה, תורה היא, ואם עליו מוטל להמשיך סדר הנ"ל בתלמידיו עאכו"כ שאצלו צריכים להיות ענינים אלו טופח ע"מ להטפיח ואין לך דבר העומד בפני הרצון אפילו כשנצרכים לשנות הרגילות שכבר נעשה טבע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בסימן זה
9 במקוס קרבן: טושו"ע או"ח סצ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
35 התיבה ושפלות אינה ברש"י (ואינה בהגהות הצ"צ על ד"ה אין עומדין, שנדפסו בדרמ"צ ח"ב רנד, א [אוה"ת מארז"ל ע' יג. ע' יח]). ובאה לתוספת ביאור ענין ההכנעה. ולהעיר מלקו"ת בלק עא, ג. רמ"א בשו"ע או"ח סצ"ח סוס"א (הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' שפט. לקו"ש חל"ד ע' 69).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון רלט-ב
מקור מפורש
בסימן זה
וזהו התפשטות הגשמיות והתגברות כח השכלי המבואר בשו"ע אורח חיים סי' צ"ח.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ה
מקור מפורש
בסימן זה
ק טור ושו"ע או"ח סי' צח . לעיל שם ס"א (ולהתגברות רוח השכליות עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [כמה גדולים יורדי הים]
מקור מפורש
בסימן זה
35 כובד ראש פרש"י הכנעה ושפלות : כ"ה בכ"מ בדא"ח ובהערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ז ע' 203: התיבה ושפלות אינה ברש"י (ברכות רפ"ה). ובאה לתוספת ביאור ענין ההכנעה. ולהעיר מלקו"ת במדבר עא, ג. רמ"א בשו"ע או"ח סצ"ח סוס"א. עכ"ל. וראה גם לקו"ש חל"ד ע' 69 הע' 18. אג"ק כ"ק אדמו"ר ח"ב ע' שפט-צ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בסימן זה
42 התיבה ושפלות אינה ברש"י (ואינה בהגהות הצ"צ על ד"ה אין עומדין, שנדפסו בדרמ"צ ח"ב רנד, א [אוה"ת מארז"ל ע' יג. ע' יח]). ובאה לתוספת ביאור ענין ההכנעה. ולהעיר מלקו"ת בלק עא, ג. רמ"א בשו"ע או"ח סצ"ח סוס"א (ספר המאמרים תרע"ח ותש"ז שם).
פתיחה בהקשר