אורח חיים סימן צח

הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו; וְיַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ; וְיָסִיר כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁתִּשָּׁאֵר מַחְשַׁבְתּוֹ וְכַוָּנָתוֹ זַכָּה בִּתְפִלָּתוֹ; וְיַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הָיָה מְסַדֵּר דְּבָרָיו וּמְכַוֵּן בָּהֶם יָפֶה לְבַל יִכָּשֵׁל, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הָקָּבָּ"ה שֶׁהוּא חוֹקֵר כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, שֶׁהָיוּ מִתְבּוֹדְדִים וּמְכַוְּנִין בִּתְפִלָּתָם עַד שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמוּת וּלְהִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַשִּׂכְלִי, עַד שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים קָרוֹב לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה. וְאִם תָּבֹא לוֹ מַחְשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, יִשְׁתֹּק עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַמַּחְשָׁבָה. וְצָרִיךְ שֶׁיַּחֲשֹׁב בִּדְבָרִים הַמַּכְנִיעִים הַלֵּב וּמְכַוְּנִים אוֹתוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֹא יַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ. הַגָּה: וְיַחֲשֹׁב קֹדֶם הַתְּפִלָּה בְּרוֹמְמוּת הָאֵל יִתְעַלֶּה וּבְשִׁפְלוּת הָאָדָם, וְיָסִיר כָּל תַּעֲנוּגֵי הָאָדָם מִלִּבּוֹ (הר"י רֵישׁ פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין). וְאָסוּר לְאָדָם לְנַשֵּׁק בָּנָיו הַקְּטַנִּים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין אַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא (בִּנְיָמִין זְאֵב סי' קס"ג וַאֲגֻדָּה פ' כֵּיצַד מְבָרְכִין).

לֹא יִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דָּבָר שֶׁמְּבַטֵּל כַּוָּנָתוֹ, וְלֹא בְּשָׁעָה הַמְבַטֶּלֶת כַּוָּנָתוֹ, (טוּר בְּשֵׁם ר"מ מֵרוֹטֶנְבֶּרְג הגה"מ פ"ד מֵהִלְכוֹת תְּפִלָּה). וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ נִזְהָרִין בְּכָל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בַּתְּפִלָּה.

יִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים, כְּרָשׁ הַמְבַקֵּשׁ בַּפֶּתַח, וּבְנַחַת, וְשֶׁלֹּא תֵּרָאֶה עָלָיו כְּמַשָּׁא וּמְבַקֵּשׁ לִפָּטֵר מִמֶּנָּה.

הַתְּפִלָּה הִיא בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּן, וּלְכָךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁתְּהֵא דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן בְּכַוָּנָה וְלֹא יְעָרֵב בָּהּ מַחְשָׁבָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ מַחְשָׁבָה שֶׁפּוֹסֶלֶת בַּקָּדָשִׁים; וּמְעֻמָּד, דּוּמְיָא דַּעֲבוֹדָה; וּקְבִיעוּת מָקוֹם כְּמוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכָּל אֶחָד קָבוּעַ מְקוֹמוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ וּמַתַּן דָּמָיו, וְשֶׁלֹּא יָחֹץ דָּבָר בֵּינוֹ לַקִּיר, דּוּמְיָא דְּקָרְבָּן שֶׁהַחֲצִיצָה פּוֹסֶלֶת בֵּינוֹ לַכְּלִי; וְרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְיֻחָדִים לַתְּפִלָּה, כְּגוֹן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, אֶלָּא שֶׁאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְבַזְבֵּז עַל זֶה; וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב הוּא שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מִכְנָסַיִם מְיֻחָדִים לַתְּפִלָּה, מִשּׁוּם נְקִיּוּת.

אַל יַחֲשֹׁב: רָאוּי הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה הָקָּבָּ"ה בַּקָּשָׁתוֹ כֵּיוָן שֶׁכִּוַּנְתִּי בִּתְפִלָּתִי, כִּי אַדְּרַבָּה זֶה מַזְכִּיר עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם (שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ מְפַשְׁפְּשִׁין בְּמַעֲשָׂיו לוֹמַר בָּטוּחַ הוּא בִּזְכֻיּוֹתָיו), אֶלָּא יַחֲשֹׁב שֶׁיַּעֲשֶׂה הָקָּבָּ"ה בְּחַסְדּוֹ. וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: מִי אֲנִי, דַּל וְנִבְזֶה, בָּא לְבַקֵּשׁ מֵאֵת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לֹא מֵרֹב חֲסָדָיו שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בָּהֶם עִם בְּרִיוֹתָיו.