אורח חיים סימן תרעח

מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת נֵר חֲנֻכָּה וְנֵר שַׁבָּת, יִקְנֶה נֵר שַׁבָּת מִפְּנֵי שְׁלוֹם בֵּיתוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רס"ג סָעִיף ג'); וְאִם יֵשׁ לוֹ לְשֶׁל שַׁבָּת וְאֵין לוֹ לְנֵר חֲנֻכָּה וּלְיַיִן לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, יִקְנֶה לְנֵר חֲנֻכָּה, מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָא. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין נֵר חֲנֻכָּה קוֹדֵם לְיֵין הַבְדָּלָה, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רצ"ו סָעִיף ה'.