אורח חיים סימן תרנח

מִן הַתּוֹרָה אֵין מִצְוַת לוּלָב חוּץ לַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן, וַחֲכָמִים תִּקְּנוּ שֶׁיְּהֵא נִטָּל בְּכָל מָקוֹם כָּל שִׁבְעָה.

בְּיוֹם שַׁבָּת אֵינוֹ נִטָּל, אֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹם רִאשׁוֹן. הַגָּה: וְאָסוּר לְטַלְטֵל הַלּוּלָב בְּשַׁבָּת, דְּהָוֵי כְּאֶבֶן (רַ"ן סוֹף פֶּרֶק לוּלָב הַגָּזוּל וְהַמַּגִּיד פ"ז וְכָל בּוֹ); אֲבָל הָאֶתְרוֹג מֻתָּר בְּטִלְטוּל, דְּרָאוּי לְהָרִיחַ בּוֹ; וְאָסוּר לִתְּנוֹ עַל הַבֶּגֶד, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, דְּמוֹלִיד רֵיחָא (מַהֲרִי"ל).

אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן. בְּלוּלָב שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁהִשְׁאִילוֹ, דְּבָעֵינָן לָכֶם (וַיִּקְרָא כג, מ), מִשֶּׁלָּכֶם, וַאֲפִלּוּ אָמַר לוֹ: יְהֵא שֶׁלְּךָ עַד שֶׁתֵּצֵא בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יְהֵא שֶׁלִּי כְּבַתְּחִלָּה, לֹא יָצָא, דְּהָוֵי כְּמוֹ שָׁאוּל; וְאִם נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה, מֻתָּר.

נְתָנוֹ לוֹ עַל מְנַת לְהַחְזִירוֹ, הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ וּמַחְזִירוֹ, שֶׁמַּתָּנָה עַל מְנַת לְהַחְזִיר שְׁמָהּ מַתָּנָה; וְאִם לֹא הֶחֱזִירוֹ, לֹא יָצָא אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶת דָּמָיו, וַאֲפִלּוּ נֶאֱנַס מִיָּדוֹ; וְכֵן אִם הֶחֱזִירוֹ לְאַחַר זְמַן מִצְוָתוֹ, לֹא יָצָא. הַגָּה: וּמֻתָּר לָתֵת לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה עַל מְנַת שֶׁלֹּא יַקְדִּישֶׁנּוּ, דְּלֹא גָּרַע מִמַּתָּנָה עַל מְנַת לְהַחֲזִיר (רַ"ן פ"ה דִּנְדָרִים).

לֹא יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְקָטָן, קֹדֶם שֶׁיָּצָא בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן קוֹנֶה וְאֵינוֹ מַקְנֶה לַאֲחֵרִים מִן הַתּוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁאִם הֶחֱזִירוֹ לוֹ אֵינוֹ מֻחְזָר; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הִגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת, מֻתָּר; וְאִם תּוֹפֵס עִם הַתִּינוֹק יוֹצֵא, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָצָא מִיָּדוֹ שַׁפִּיר דָּמִי.

שֻׁתָּפִים שֶׁקָּנוּ לוּלָב אוֹ אֶתְרוֹג בְּשֻׁתָּפוּת, אֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֶלְקוֹ בְּמַתָּנָה. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁלֹּא קָנוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, אֲבָל אִם קָנוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה יוֹצְאִים בּוֹ מִסְּתָמָא, דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכֵי קְנָאוּהוּ (הַמַּגִּיד).

הָאַחִים שֶׁקָּנוּ אֶתְרוֹגִים מִתְּפִיסַת הַבַּיִת וְנָטַל אֶחָד מֵהֶם אֶתְרוֹג וְיָצָא בּוֹ, אִם יָכוֹל לְאָכְלוֹ וְאֵין הָאַחִים מַקְפִּידִים בְּכָךְ, יָצָא; וְאִם הָיוּ מַקְפִּידִים, לֹא יָצָא עַד שֶׁיִּתְּנוּ חֶלְקָם בַּמַּתָּנָה; וְאִם קָנָה זֶה אֶתְרוֹג וְזֶה פָּרִישׁ, אוֹ שֶׁקָּנוּ כְּאֶחָד אֶתְרוֹג, רִמּוֹן וּפָרִישׁ מִתְּפִיסַת הַבַּיִת, אֵינוֹ יוֹצֵא בָּאֶתְרוֹג עַד שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ חֶלְקָם בְּמַתָּנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם אֲכָלוֹ אֵין מַקְפִּידִים עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁכָּל שֶׁאֵין שָׁם מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵין מְחִילָתָם בִּסְתָם מוֹעֶלֶת, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֲפִלּוּ הָיָה מְעֻלֶּה מֵאֲחֵרִים מְחִילָתָן בִּסְתָם מוֹעֶלֶת, לְפִי שֶׁאֵינָם מַקְפִּידִים.

מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֶתְרוֹג מָצוּי שֶׁכָּל הַקָּהָל קוֹנִים אֶתְרוֹג בְּשֻׁתָּפוּת, הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁכֵּיוָן שֶׁקְּנָאוּהוּ לָצֵאת בּוֹ מִסְתָמָא הָוֵי כְּאִלּוּ פֵּרְשׁוּ שֶׁכָּל הַקָּהָל נוֹתְנִים חֶלְקָם לְכָל מִי שֶׁנּוֹטְלוֹ לָצֵאת בּוֹ עַל מְנַת שֶׁיַּחְזִירוּהוּ לָהֶם. הַגָּה: וְגוֹבִין מָעוֹת אֶתְרוֹג לְפִי מָמוֹן, דְּהִדּוּר מִצְוָה מוּנָח טְפֵי עַל עֲשִׁירִים מֵעַל עֲנִיִּים, וְאִשָּׁה פְּטוּרָה מִלִּתֵּן לְמָעוֹת אֶתְרוֹג הוֹאִיל וְאֵינָהּ חַיֶּבֶת בּוֹ (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי"ל סִימָן ק"ז). וְכָל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל וִיהֵא זָרִיז בַּמִּצְוָה לִקְנוֹת לוֹ אֶתְרוֹג וְלוּלָב לְבַד, כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה כְּתִקְנָהּ (הג"מ סוֹף הל' לוּלָב).