שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הֲדַס שֶׁל מִצְוָה אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֲבָל אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁנֶּחְלְקוּ אִם מְבָרְכִים עָלָיו אִם לָאו יֵשׁ לִמְנֹעַ מִלְּהָרִיחַ בּוֹ.
  2. ב
    עָבֵד לְהוֹשַׁעְנָא וְלֹא אַגְבְּהֵה לְמֵיפַק בָּהּ, שַׁרְיָא בַּהֲנָאָה.