שולחן ערוך בספריא
  1. א
    כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מִתְעַנִּים וּמִתְפַּלְּלִים עַל צָרָתָם, כָּךְ כָּל יָחִיד מִתְעַנֶּה וּמִתְפַּלֵּל עַל צָרָתוֹ. כֵּיצַד, הָיָה לוֹ חוֹלֶה אוֹ תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, יֵשׁ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בְּתַעֲנִיתוֹ; וְלֹא יִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת וּמוֹעֵד, חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.