שולחן ערוך בספריא
  1. א
    כָּל תַּעֲנִית שֶׁלֹּא שָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוֹ עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים דְּהַיְנוּ שֶּׁיִּרְאֶה ג' כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִים אוֹ שֶׁהַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּכֹחַ וְתָאִיר עַל הָאָרֶץ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ"ק דְּתַעֲנִית וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א), אֵינוֹ תַּעֲנִית; וְאִם דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל קֹדֶם לָכֵן, אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ. הַגָּה: מִיהוּ נוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְכֵן דַּעַת מִקְצָת רַבְּוָתָא (תה"ד סִימָן קנ"ז); וְנִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא בְּיָחִיד דְּאוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, דִּבְלָאו הָכֵי יָכוֹל לְהוֹסִיף כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' קי"ט, אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר לֹא יֹאמַר עֲנֵנוּ אֶלָּא אִם כֵּן מַשְׁלִימִין, וְכֵן נוֹהֲגִין.
  2. ב
    יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁרָגִיל לְהִתְעַנּוֹת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין רְגִילוּת לְקַבְּלָם בַּתְּפִלָּה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים אֶלָּא עַד שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. הַגָּה: וְהַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי פ"ק דְּתַעֲנִית). וְכֵן חָתָן יִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַחֻפָּה וְאָז יוּכַל לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה (תה"ד סִימָן קנ"ז); אֲבָל מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה מִי"ז בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב צָרִיךְ לְהַשְׁלִים, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה; וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה כָּל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, רַק מִתְעַנֶּה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, בָּעֵי קַבָּלָה וְהַשְׁלָמָה (תה"ד סִימָן קמ"ו). וְנִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא בִּסְתָם, אֲבָל אִם הִתְנָה שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ דְּלֹא עָדִיף מִשְּׁאָר תַּעֲנִית.
  3. ג
    יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית סְתָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, אִם לֹא שֶׁפֵּרֵשׁ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתַּעֲנִית עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ הַצִּבּוּר תְּפִלָּתָם וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רמ"ט.
  4. ד
    תַּעֲנִית חֲלוֹם, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רמ"ט (סָעִיף ד').
  5. ה
    כָּל תַּעֲנִית שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ עָלָיו הַיָּחִיד מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוֹ תַּעֲנִית. הַגָּה: לְהִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ וְלֹא לְעִנְיַן אִם חַיָּב תַּעֲנִית סְתָם וְהִתְעַנָּה כָּךְ לֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ (מָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א); מִיהוּ יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ (מָרְדְּכַי בְּשֵׁם ר"י), וְכֵן נִרְאֶה לִי לִנְהֹג בְּתַעֲנִית יָחִיד. וּלְכֻלֵּי עָלְמָא, הַמִּתְעַנֶּה תַּעֲנִית חֲלוֹם מִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ עָלָיו מֵאֶתְמוֹל.
  6. ו
    אֵימָתַי מְקַבְּלוֹ, בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה אוֹמֵר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אוֹ אַחַר שֶׁסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ, קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו: הֲרֵינִי בְּתַעֲנִית יָחִיד מָחָר יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתִי בְּיוֹם תַּעֲנִיתִי מְקֻבֶּלֶת; וְאִם לֹא הוֹצִיא בְּפִיו, אִם הִרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנִית לְמָחָר, הָוֵי קַבָּלָה, וְהוּא שֶׁיְּהַרְהֵר כֵּן בִּשְׁעַת תְּפִלָּה הַמִּנְחָה. הַגָּה: וְטוֹב יוֹתֵר לְקַבְּלוֹ אַחַר תְּפִלָּה מִבִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ (הַמַּגִּיד וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף).
  7. ז
    קִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּלַּיְלָה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם; וְכֵן אִם קִבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אוֹ יוֹתֵר, זֶה אַחַר זֶה, לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים וְיֹאכַל בַּלֵּילוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹכֵל כָּל הַלַּיְלָה לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, דְּהָוֵי קַבָּלָה לְכֻלָּם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמִנְחָה שֶׁלְּפָנָיו. הַגָּה: וְאִם קִבֵּל לְהִתְעַנּוֹת שְׁנֵי יָמִים רְצוּפִין מֻתָּר לֶאֱכֹל בַּלַּיְלָה שֶׁבֵּינֵיהֶם, אִם לֹא פֵּרֵשׁ בְּהֶדְיָא אַף עַל הַלַּיְלָה (מָרְדְּכַי פ"ק דְּתַעֲנִית), וְאָז מִתְפַּלֵּל כָּל יוֹם בְּמִנְחָה, עֲנֵנוּ (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן ק"פ).
  8. ח
    אִם קִבֵּל עָלָיו בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה תַּעֲנִיּוֹת, וְלֹא רְצוּפִין זֶה אַחַר זֶה, כְּגוֹן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, יֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּפֵּק אִי סַגֵּי בְּקַבָּלָה אַחַת לְכֻלָּם אוֹ אִם צָרִיךְ קַבָּלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. הַגָּה: מִיהוּ נָהֲגוּ הָעָם לְקַבְּלָם בְּקַבָּלָה אַחַת וְסַגֵּי בְּהָכֵי, וְכֵן דַּעַת מִקְצָת רַבְּוָתָא (מָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).
  9. ט
    קִבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, וְהִתְעַנָּה, וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחַר הַתַּעֲנִית נִמְלַךְ לְהִתְעַנּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלָּן בְּתַעֲנִיתוֹ שֶׁלֹּא אָכַל בַּלַּיְלָה וְהִתְעַנָּה כָּל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, אֵינוֹ תַּעֲנִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם.
  10. י
    מִתְעַנֶּה אָדָם תַּעֲנִית שָׁעוֹת וְהוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל כָּל הַיּוֹם. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁהָיָה טָרוּד בַּחֲפָצָיו וּמִתְעַסֵק בִּצְרָכָיו וְלֹא אָכַל עַד חֲצוֹת אוֹ עַד ט' שָׁעוֹת, וְנִמְלַךְ לְהִתְעַנּוֹת בַּשָּׁעוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִן הַיּוֹם, הֲרֵי זֶה מִתְעַנֶּה אוֹתָם שָׁעוֹת וּמִתְפַּלֵּל בָּהֶם עֲנֵנוּ שֶׁהֲרֵי קִבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית קֹדֶם שְׁעוֹת הַתַּעֲנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם זֶה תַּעֲנִית שָׁעוֹת צָרִיךְ שֶׁיְּקַבְּלֶנּוּ עָלָיו מֵאֶתְמוֹל; וְהֵיכִי מַשְׁכְּחַת לָהּ, כְּגוֹן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מֵאֶתְמוֹל לְהִתְעַנּוֹת עַד חֲצִי הַיּוֹם, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַיּוֹם נִמְלַךְ וּגְמָרוֹ, אוֹ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר מֵחֲצִי הַיּוֹם וָאֵילָךְ, וּלְמָחָר נִמְלַךְ וְלֹא אָכַל גַּם בַּחֲצִי הַיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי זֶה תַּעֲנִית שָׁעוֹת.
  11. יא
    אִם קִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית עַד חֲצִי הַיּוֹם וְאָכַל אַחַר כָּךְ, אוֹ שֶׁאָכַל עַד חֲצִי הַיּוֹם וְקִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית מִשָּׁם וָאֵילָךְ, אֵינוֹ נִקְרָא תַּעֲנִית לְהִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ, אֲבָל נִקְרָא תַּעֲנִית לְעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִים נִדְרוֹ.
  12. יב
    תַּעֲנִית שֶׁגּוֹזְרִים עַל הַצִּבּוּר אֵין כָּל יָחִיד צָרִיךְ לְקַבְּלוֹ בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אֶלָּא שְׁלִיחַ צִבּוּר מַכְרִיז הַתַּעֲנִית וַהֲרֵי הוּא מְקֻבָּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם נָשִׂיא, לְפִי שֶׁגְּזֵרָתוֹ קַיֶּמֶת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ צְרִיכִים כָּל הַצִּבּוּר לְקַבֵּל עַל עַצְמָם כִּיחִידִים, שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ.
  13. יג
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּי שֶׁנָּדַר וְאָמַר: אִם לֹא אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֵשֵׁב בְּתַעֲנִית, מֵאַחַר שֶׁמַּה שֶּׁהִתְנָה הוּא דְּבַר הָרְשׁוּת, הָוֵי אַסְמַכְתָּא (פֵּרוּשׁ שֶׁאָדָם סוֹמֵךְ בְּדַעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד וְעַל סְמַךְ זֶה הוּא נוֹדֵר אוֹ מִתְחַיֵּב בִּדְבַר מָה); אֲבָל אִם אָמַר: אִם לֹא אֶעֱשֶׂה מִצְוָה פְּלוֹנִית אֵשֵׁב בְּתַעֲנִית, וְכֵן אִם אָמַר: אִם יַצִּילֵנִי ה' מִצָּרָה אוֹ אִם יַצְלִיחַ דַּרְכִּי, לֹא הָוֵי אַסְמַכְתָּא.