אורח חיים סימן תקמו

אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת, וְלֹא מְיַבְּמִין; וּמֻתָּר לְאָרֵס, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְעֻדַּת אֵרוּסִין הָאָרוּס בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ בִּשְׁעַת אֵרוּסִין; וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת וְלַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת הָאָרוּס עִם מְרֵעָיו שֶׁלֹּא בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ, וְכֵן לִסְעֹד הָאָרוּס בְּבֵית אֲרוּסָתוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֵרוּסִין, מֻתָּר.

מֻתָּר לְהַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין.

הַכֹּל מֻתָּרִים לִשָּׂא בְּעֶרֶב הָרֶגֶל וְלַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה בָּרֶגֶל, בֵּין בְּתוּלוֹת בֵּין אַלְמָנוֹת.

מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בָּרֶגֶל סְעֻדַּת בְּרִית מִילָה וְכֵן סְעֻדַּת פִּדְיוֹן הַבֵּן.

עוֹשָׂה אִשָּׁה כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד; כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת פי' מְחַלֶּקֶת שְׂעָרָהּ לְכָאן וּלְכָאן רַשִׁ"י, וּמַעֲבֶרֶת סְרָק עַל פָּנֶיהָ, וְטוֹפֶלֶת עַצְמָהּ בַּסִיד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ; וְהוּא שֶׁתּוּכַל לְסַלְּקוֹ בַּמּוֹעֵד; וּמַעֲבֶרֶת שֵׂעָר מִבֵּית הַשֶּׁחִי וּמִבֵּית הָעֶרְוָה, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, וּמַעֲבֶרֶת סַכִּין עַל פַּדַּחְתָּהּ.