ב
בּוֹרוֹת וּמַעְיָנוֹת שֶׁל רַבִּים שֶׁנָּפַל בָּהֶם עָפָר וַאֲבָנִים וְנִתְקַלְקְלוּ, מֻתָּר לְתַקְּנָם וַאֲפִלּוּ אֵין רַבִּים צְרִיכִים לָהֶם עַתָּה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן; אֲבָל לַחְפֹּר לָהֶם בּוֹרוֹת מֵחָדָשׁ, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן, אִם הָרַבִּים צְרִיכִים לָהֶם עַתָּה מֻתָּר אֲפִלּוּ אִם כִּוְּנוּ מְלָאכְתָן בַּמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא וּבְטִרְחָא יְתֵרְתָּא; וְאִם אֵין צְרִיכִים לָהֶם עַתָּה, לֹא יַעֲשׂוּ. אֲבָל בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁל יָחִיד אָסוּר לַחְפֹּר אוֹתָם מֵחָדָשׁ, וַאֲפִלּוּ צָרִיךְ לָהֶם עַתָּה; וְאִם הָיוּ עֲשׂוּיִם כְּבָר, וְנִתְקַלְקְלוּ, אִם צָרִיךְ לָהֶם עַתָּה מֻתָּר לְתַקְּנָם; וְאִם אֵין צָרִיךְ לָהֶם עַתָּה אָסוּר לְתַקְּנָם, אֲבָל מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ מַיִם לְתוֹכָן אֲפִלּוּ אֵין צָרִיךְ לָהֶם עַתָּה.
