שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ לְצֹרֶךְ י"ד וּמִמֶּנּוּ וָאֵילָךְ, וְקֹנֵהוּ בְּא' מֵהַדְּרָכִים שֶׁשְּׂכִירוּת קַרְקַע נִקְנֶה בּוֹ, אִם עַד שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ חָל י"ד עַל הַמַּשְׂכִּיר לִבְדֹּק; וְאִם מִשֶּׁמָּסַר לוֹ הַמַּפְתֵּחַ חָל י"ד, עַל הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק.
  2. ב
    הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵירוֹ בְּי"ד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בָּדוּק, אִם הוּא בָּעִיר שׁוֹאֲלוֹ אִם בְּדָקוֹ; וְאִם אֵינוֹ בָּעִיר, חֶזְקָתוֹ בָּדוּק וּמְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.
  3. ג
    הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ בְּחֶזְקַת בָּדוּק וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק, עַל הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק וְאֵינוֹ מִקַּח טָעוּת; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹדְקִים בְּשָׂכָר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה הוּא עוֹשֶׂה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ שְׂכַר הַבְּדִיקָה הוֹאִיל וְהִתְנָה בְּהֶדְיָא שֶׁיִּהְיֶה בָּדוּק. (הַמַּגִּיד פ"ב וּמַשְׁמָע לְעֵיל סי' י"ד).
  4. ד
    בַּיִת שֶׁהֻחְזַק שֶׁלֹּא בְּדָקוֹ הַמַּשְׂכִּיר וְאָמְרוּ אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד אוֹ קָטָן אָנוּ בְּדָקְנוּהוּ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים; וְהוּא שֶׁיְּהֵא קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִבְדֹּק.