אורח חיים סימן תיח

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָסוּר בְּתַעֲנִית.

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, חֲנֻכָּה וּפוּרִים. וְאִם הִתְחִילוּ, שֶׁגָּזְרוּ לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ וְכָךְ יָמִים וְהִתְחִילוּ בָּהֶם קֹדֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, אֵין מַפְסִיקִין, וּמִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין.

יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית כָּךְ וְכָךְ יָמִים וּפָגַע בּוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוֹ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אִם קִבְּלוֹ בִּלְשׁוֹן קַבָּלַת תַּעֲנִית בְּעָלְמָא אֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאִם קִבְּלוֹ עָלָיו בִּלְשׁוֹן: הֲרֵי עָלַי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן נֶדֶר, צָרִיךְ הַתָּרַת חָכָם. וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן רט"ו (ס"ג).

אִם נִשְׁבַּע לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ וְכָךְ יָמִים וְאֵרַע בָּהֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, הַשְּׁבוּעָה חָלָה עָלָיו מִטַּעַם אִסוּר כּוֹלֵל. וְאִם נִשְׁבַּע בְּפֵרוּשׁ לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, נ"ל שֶׁחָלָה עָלָיו שְׁבוּעָה כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. אֶלָּא שֶׁמִּדִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם נִרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא מִדְּאוֹרַיְתָא (וְע"ל סי' תק"ע.

הַמִּתְעַנֶּה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים תַּעֲנִית חֲלוֹם, צָרִיךְ לְמֵיתַב תַּעֲנִיתָא לְתַעֲנִיתֵיהּ.