שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שְׁתֵּי גֶּזְּזְּטְרָאוֹת, הַבּוֹלְטוֹת מִשְּׁתֵּי עֲלִיּוֹת זּוֹ כְּנֶגֶד זּוֹ וְנָתַן בֵּינֵיהֶם נֶסֶר רָחָב אַרְבָּעָה, הֲרֵי הוּא כְּפֶתַח וּמְעָרְבִין יַחַד. הַגָּה: וְאִם אֵין הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵיהֶם אַרְבָּעָה, אֲפִלּוּ בְּלֹא נֶסֶר נָמֵי דִּינָא הָכֵי (הַמַּגִּיד פ"ג). וְאִם רָצוּ, כָּל אַחַת מְעָרֶבֶת לְעַצְמָהּ. אֲבָל אִם הָיוּ זּוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זּוֹ, שֶׁאַחַת מְשׁוּכָה לַמִּזְּרָח וְאַחַת לַמַּעֲרָב, אֵינָם יְכוֹלִים לְעָרֵב יַחַד. וְכֵן אִם הָיְתָה אַחַת גְּבוֹהָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, לֹא חָשִׁיב פֶּתַח. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁמְּרֻחָקוֹת זּוֹ מִזּוֹ ג"ט, אֲבָל אִם הֵם תּוֹךְ ג' זּוֹ לְזּוֹ, בֵּין בְּרִחוּק בֵּין בַּגֹּבַהּ, חָשִׁיב שַׁפִּיר כְּפֶתַח.