א
הַנּוֹתֵן מָעוֹת לְנַחְתּוֹם וְאָמַר לוֹ: אִם יָבוֹאוּ בְּנֵי הֶחָצֵר לִקְנוֹת מִמְּךָ כִּכָּר לְעֵרוּב זְכֵה לִי בָּעֵרוּב שֶׁיְּהֵא לִי חֵלֶק עִמָּהֶם בִּשְׁבִיל מָעָה זוֹ, אֵינוֹ עֵרוּב אֲפִלּוּ עֵרֵב הַחֶנְוָנִי (לְכָל הָאֲחֵרִים) וְזָכָה גַּם לְזֶה עִמָּהֶם; אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: עֲרֵב לִי, קָנָה עֵרוּב. וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר: זְכֵה לִי, אִם נָתַן לוֹ כְּלִי בְּתוֹרַת קִנְיָן שֶׁיִּקְנֶה לוֹ בּוֹ, קָנָה עֵרוּב. וְכֵן אִם זִכָּה לוֹ הַנַּחְתּוֹם עַל יְדֵי אַחֵר, אוֹ שֶׁקָּנָה בְּמָעָה שֶׁנָּתַן לוֹ לֶחֶם מִן הַשּׁוּק, קָנָה עֵרוּב. וְאִם נָתַן לוֹ מָעָה לְבַעַל הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: זְכֵה לִי בָּעֵרוּב, קָנָה עֵרוּב.
