אורח חיים סימן שנב

הַקּוֹרֵא בְּסֵפֶר עַל הָאַסְקֻפָּה וְנִתְגַּלְגֵּל רֹאשׁ הָאֶחָד מֵהַסֵפֶר מִיָּדוֹ, וְנִשְׁאַר רֹאשׁ הַשֵּׁנִי בְּיָדוֹ, גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. אֲפִלּוּ נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְד' אַמּוֹת, וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָאַסְקֻפָּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, מִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הִתִּירוּ. הַגָּה: דְּרַבִּים דָּרְסֵי עַל הָאַסְקֻפָּה. וְדַוְקָא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים אָסוּר, אֲפִלּוּ לֹא נָפְלוּ אֶלָּא לְכַרְמְלִית. (הַמַּגִּיד פט"ו וְהָרַשְׁבָּ"א).

הָיָה קוֹרֵא בּוֹ עַל הַגַּג וְנִתְגַּלְגֵּל רֹאשׁוֹ הָאֶחָד מִיָּדוֹ, עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים הַתַּחְתּוֹנִים הַקְּרוֹבִים לָאָרֶץ, גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ; הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים הַתַּחְתּוֹנִים, אִם הַכֹּתֶל מְשֻׁפָּע בְּעִנְיָן שֶׁנָּח עָלָיו, אָסוּר לְגָלְלוֹ אֶצְלוֹ; וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בְּבִזָּיוֹן, הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב. וְאִם אֵינוֹ מְשֻׁפָּע, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאָרֶץ גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ.