-
א
נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, וְלֹא חָשִׁיב מְטַלְטֵל לָאֶבֶן; וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין (פי' בֶּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִצָּבוֹן כְּשֶׁאֵינוֹ עִם אָבִיו) עָלָיו, שֶׁאִם לֹא יִטְּלֶנּוּ, יֶחֱלֶה; אֲבָל אִם אֵין לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו, לֹא. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עָלָיו, לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּאֶבֶן, אֲבָל אִם דִּינָר בְּיָדוֹ, וַאֲפִלּוּ לֶאֱחֹז הַתִּינוֹק בְּיָדוֹ וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אָסוּר דְּחַיְישִׁינָן דִּילְמָא נָפִיל וְאָתֵי אֲבוּהָ לְאַתּוּיֵי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא הַתִּינוֹק עִם דִּינָר בְּיָדוֹ; אֲבָל לֶאֱחֹז הַתִּינוֹק בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָר בְּיַד הַתִּינוֹק, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
-
ב
כַּלְכָּלָה שֶׁהָיְתָה נְקוּבָה וּסְתָמָהּ בְּאֶבֶן, מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ שֶׁהֲרֵי נַעֲשֶׂה כְּדָפְנָה; וְכֵן דְּלַעַת שֶׁתּוֹלִין בָּהּ אֶבֶן כְּדֵי לְהַכְבִּיד לְמַלֹּאת בָּהּ מַיִם, אִם הוּא קָשׁוּר יָפֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל מֻתָּר לְמַלֹּאת בָּהּ שֶׁהוּא כְּמוֹ הַדְּלַעַת עַצְמָהּ שֶׁהוּא בָּטֵל אַגַּבָּהּ; וְאִם לָאו, אָסוּר.
-
ג
כַּלְכָּלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְאֶבֶן בְּתוֹכָהּ, אִם הֵם פֵּרוֹת רְטֻבִּים, כְּגוֹן: תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, יִטֹּל אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא; שֶׁאִם יְנַעֵר הַפֵּרוֹת מִתּוֹכָהּ, יִפָּסְדוּ. אֲבָל אִם הֵם פֵּרוֹת שֶׁאֵינָם נִפְסָדִים, יְנַעֲרֵם וִינַעֵר גַּם הָאֶבֶן עִמָּהֶם, וְלֹא יִטְּלֶנָּה עִמָּהֶם. וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְפֵרוֹת אוֹ לְכַלְכָּלָה; אֲבָל אִם הָיָה צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּלְכָּלָה, מְטַלְטְלָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא.
-
ד
שָׁכַח אֶבֶן עַל פִּי חָבִית, אוֹ מָעוֹת עַל הַכַּר, מַטֶּה חָבִית עַל צִדָּהּ וְהָאֶבֶן נוֹפֶלֶת, וּמְנַעֵר הַכַּר וְהַמָּעוֹת נוֹפְלִים; וְאִם הָיְתָה הֶחָבִית בֵּין הֶחָבִיּוֹת, בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹת אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ, יָכוֹל לְהַגְבִּיהָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא עִם הָאֶבֶן לְמָקוֹם אַחֵר לְהַטּוֹתָהּ שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל מֵעָלֶיהָ. וְאִם הִנִּיחָם עָלֶיהָ מִדַּעְתּוֹ, עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, אָסוּר לְהַטּוֹת וּלְנַעֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הִנִּיחָם שָׁם עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּטְּלֵם בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לְהַטּוֹת וּלְנַעֵר בְּשַׁבָּת; וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּמַנִּיחָם עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת. הַגָּה: וְאָז אֲפִלּוּ נָטַל הָאִסּוּר מִשָּׁם, אָסוּר לְטַלְטֵל הַכְּלִי דְּמֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר לְמִקְצָת הַשַּׁבָּת, אָסוּר כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ; וְכֵן בְּכָל מֻקְצֶה. וְכֵן לְקַמָּן סִימָן ש"י. אִם אָדָם הִנִּיחַ דָּבָר מֻקְצֶה עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ, לָא אַמְרִינָן דְּנַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאִיסוּר, דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ (אוֹר זָרוּעַ).
-
ה
הָא דְּלֹא שָׁרֵי אֶלָּא לְהַטּוֹת וּלְנַעֵר, דַּוְקָא בְּצָרִיךְ לְגוּף הֶחָבִית וְהַכַּר; אֲבָל אִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הֶחָבִית וְהַכַּר וְלֹא תַּסְפִּיק לוֹ הַטָּיָה וְהַנִּעוּר, יָכוֹל לְטַלְטְלָם עִם הָאֶבֶן וְעִם הַמָּעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם לְפַנּוֹת מְקוֹמָם. וְכֵן הוּא לְקַמָּן סי' ש"י (ס"ז).
