שולחן ערוך בספריא
  1. א
    זְמַן תְּפִלַּת מוּסָף מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְאֵין לְאַחֲרָהּ יוֹתֵר מֵעַד סוֹף שֶׁבַע שָׁעוֹת. וְאִם הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אַחַר שֶׁבַע שָׁעוֹת נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ וְאַף עַל פִּי כֵן יָצָא י"ח מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם. וְאִם שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַד שֶׁעָבַר כָּל זְמַנָּהּ, אֵין לָהּ תַּשְׁלוּמִין. וְיֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאָת כַּפַּיִם. הַגָּה: וְאִם הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, יָצָא (א"מ בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א וְר"י פ' תְּפִלַּת הַשַּׁחַר).
  2. ב
    כָּל יָחִיד חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין בֵּין אִם יֵשׁ צִבּוּר בָּעִיר אוֹ לֹא. הַגָּה: וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה כְּמוֹ בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט).
  3. ג
    מֻתָּר לִטְעֹם קֹדֶם תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין, דְּהַיְנוּ אֲכִילַת פֵּרוֹת אוֹ אֲפִלּוּ פַּת מוּעָט אֲפִלּוּ טְעִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לִסְעֹד הַלֵּב, אֲבָל סְעֻדָּה אָסוּר.
  4. ד
    הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, אַחַת שֶׁל מִנְחָה וְאַחַת שֶׁל מוּסָפִין, כְּגוֹן שֶׁאִחֵר מִלְּהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת (וּמֶחֱצָה, טוּר) שֶׁהוּא זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל מִנְחָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָף. הַגָּה: וּמִיהוּ אִם הִקְדִּים שֶׁל מוּסָף, יָצָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ דַּוְקָא שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּיהֶן, כְּגוֹן שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל וְאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה, אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה יָכוֹל לְהַקְדִּים שֶׁל מוּסָף. הַגָּה: וּמִיהוּ אִם הִגִּיעַ (זְמַן) מִנְחָה קְטַנָּה יִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה (הר"י וְהָרֹא"שׁ בְּשֵׁם יְרוּשַׁלְמִי). וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאֵין עוֹשִׂים כֵּן בְּצִבּוּר לְהַקְדִּים תְּפִלַּת מִנְחָה לִתְפִלַּת מוּסָף, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ.
  5. ה
    בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵין אוֹמְרִים בָּרְכוּ אַחַר קַדִּישׁ בַּתְרָא וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קל"ג.