שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, וּבְבַיִת אֶחָד מִפִּנָּה לְפִנָּה חָשׁוּב מָקוֹם אֶחָד, שֶׁאִם קִדֵּשׁ לֶאֱכֹל בְּפִנָּה זוֹ וְנִמְלַךְ לֶאֱכֹל בְּפִנָּה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הוּא טְרַקְלִין גָּדוֹל, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְקַדֵּשׁ. הַגָּה: וּמִבַּיִת לְסֻכָּה חָשׁוּב כְּמִפִּנָּה לְפִנָּה (מָרְדְּכַי פ' ע"פ) וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁרוֹאֶה מְקוֹמוֹ, אֲפִלּוּ מִבַּיִת לְחָצֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְקַדֵּשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קִדֵּשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד עַל דַּעַת לֶאֱכֹל בְּמָקוֹם אַחֵר, שַׁפִּיר דָּמִי וְעַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סי' קע"ח, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת בְּבַיִת אֶחָד, כְּגוֹן מֵחֶדֶר לְחֶדֶר אוֹ מֵאִגָּרָא לְאַרְעָא, וְכֵן עִקָּר.
  2. ב
    אִם קִדֵּשׁ בְּבַיִת אֶחָד עַל מְנַת לֶאֱכֹל שָׁם, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכֹל בְּמָקוֹם אַחֵר, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְקַדֵּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל שָׁם.
  3. ג
    אִם קִדֵּשׁ וְלֹא סָעַד, אַף יְדֵי קִדּוּשׁ לֹא יָצָא. הַגָּה: וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל בִּמְקוֹם קִדּוּשׁ לְאַלְתַּר, אוֹ שֶׁיְּהֵא בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל שָׁם מִיָּד, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי אֲפִלּוּ אָכַל בִּמְקוֹם קִדּוּשׁ אֵינוֹ יוֹצֵא (מַהֲרִ"י מוּלִין), וְאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שָׁם מִיָּד, וְנִמְלַךְ וְאָכַל, יָצָא (בֵּית יוֹסֵף סוֹף הַסי').
  4. ד
    יָכוֹל אָדָם לְקַדֵּשׁ לַאֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶם, דִּלְדִידְהוּ הָוֵי מְקוֹם סְעֻדָּה. וְאַף עַל גַּב דִּבְבִרְכַּת הַיַּיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֲחֵרִים אִם אֵינוֹ נֶהֱנֶה עִמָּהֶם, כֵּיוָן דְּהַאי בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן הוּא חוֹבָה לְקִדּוּשׁ, כְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם דָּמִי וְיָכוֹל לְהוֹצִיאָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בְּקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם בְּשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן (רַבֵּנוּ יְרוּחָם וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ וְהַטּוּר סי' תפ"ד). וְהוּא שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים. וְאִם עֲדַיִן לֹא קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעֹם עִמָּהֶם, שֶׁאָסוּר לוֹ לִטְעֹם עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בִּמְקוֹם סְעוּדָתוֹ.
  5. ה
    כָּתְבוּ הַגְּאוֹנִים הָא דְּאֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, אֲפִלּוּ אָכַל דָּבָר מוּעָט, אוֹ שָׁתָה כּוֹס (שֶׁל) יַיִן שֶׁחַיָּב עָלָיו בְּרָכָה, יָצָא יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה וְגוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְדַוְקָא אָכַל לֶחֶם אוֹ שָׁתָה יַיִן, אֲבָל אָכַל פֵּרוֹת, לֹא. הַגָּה: וּלְפִי זֶה הָיָה מֻתָּר לְמוֹהֵל וּלְסַנְדָּק לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁל מִילָה בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, אִם שׁוֹתִין כַּשִּׁעוּר (בֵּית יוֹסֵף) אֲבָל נָהֲגוּ לִתֵּן לְתִינוֹק (הגמי"י פֶּרֶק כ"ט).
  6. ו
    וְאִם קִדֵּשׁ בְּבֵיתוֹ וְשָׁמַע שְׁכֵנוֹ וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לְפָנָיו, יוֹצֵא בּוֹ דְּשַׁפִּיר הָוֵי מְקוֹם סְעֻדָּה. וּכְגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַשּׁוֹמֵעַ לָצֵאת, וּמַשְׁמִיעַ לְהוֹצִיא.
  7. ז
    יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַקִּדּוּשׁ תָּלוּי בְּנֵר וְאִם הוּא נֶהֱנֶה בֶּחָצֵר יוֹתֵר מִפְּנֵי הָאֲוִיר אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, מְקַדֵּשׁ בֶּחָצֵר וְאוֹכֵל שָׁם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַנֵּר, שֶׁהַנֵּרוֹת לְעֹנֶג נִצְטַוּוּ וְלֹא לְצַעַר, וְהָכֵי מִסְתַּבְּרָא.