שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד אוֹ בִּשְׁנֵי בָּתִּים, אִם מִקְּצָתָן רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן, וְאִם לָאו אֵינָם מִצְטָרְפוֹת; וְאִם יֵשׁ שַׁמָּשׁ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן, הוּא מְצָרְפָן וּכְגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ מִתְּחִלָּה עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף יַחַד; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסֶקֶת בֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֵינָם מִצְטָרְפִין בְּשׁוּם עִנְיָן.
  2. ב
    אָכְלוּ מִקְּצָתָן בַּבַּיִת וּמִקְּצָתָן חוּץ לַבַּיִת, אִם הַמְבָרֵךְ יוֹשֵׁב עַל מִפְתַּן הַבַּיִת, הוּא מְצָרְפָן.
  3. ג
    כָּל הֵיכָא שֶׁמִּצְטָרְפוֹת שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁתֵּיהֶן דִּבְרֵי הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת זִמּוּן בְּבֵאוּר. הַגָּה: וּשְׁאָר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אֲבָל אִם יִרְצוּ שֶׁהַמְזַמֵּן יוֹצִיא כֻּלָּם צְרִיכִים שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, דִּבְלֹא זֶה לֹא יָצְאוּ כְּלָל (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).