שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הֵבִיאוּ לָהֶם יַיִן אַחֵר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, אֲבָל מְבָרֵךְ עָלָיו: הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הַגָּה: אַף עַל גַּב שֶׁאֵין לוֹ עוֹד מִן הָרִאשׁוֹן (בֵּית יוֹסֵף); וְלָאו דַּוְקָא הֵבִיאוּ לָהֶם מֵחָדָשׁ, אֶלָּא הוּא הַדִּין אִם הָיָה לָהֶם מִתְּחִלָּה שְׁתֵּי יֵינוֹת, מְבָרְכִין עַל הַב' הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁלֹּא הָיוּ לְפָנָיו יַחַד כְּשֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, אֲבָל אִם הָיוּ בְּיַחַד אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶלָּא בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (סָעִיף ג') (דִּבְרֵי עַצְמוֹ לְהַשְׁווֹת הַטּוּר עִם מָרְדְּכַי פ' הָרוֹאֶה) (בֵּית יוֹסֵף).
  2. ב
    מְבָרְכִין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל כָּל שִׁנּוּי יַיִן מִן הַסְתָם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁנִי מְשֻׁבָּח מֵהָרִאשׁוֹן, כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ. הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין שְׁנֵיהֶם חֲדָשִׁים אוֹ א' חָדָשׁ וְא' יָשָׁן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תוס' פֶּרֶק הָרוֹאֶה וְטוּר וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ל"ד) וַאֲפִלּוּ שָׁתָה מִמֶּנּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם שָׁתָה תְּחִלָּה יַיִן אָדֹם וְהֵבִיאוּ לוֹ יַיִן לָבָן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹתֵר גָּרוּעַ, מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לְפִי שֶׁהוּא בָּרִיא לַגּוּף יוֹתֵר מִן הָאָדֹם (מָרְדְּכַי פֶּרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים).
  3. ג
    הֵבִיאוּ לוֹ יַיִן רַע וְיַיִן טוֹב כְּאֶחָד, יְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן עַל הַטּוֹב וּפוֹטֵר אֶת הָרַע; וְלֹא יְבָרֵךְ עַל הָרַע תְּחִלָּה בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן כְּדֵי לְבָרֵךְ אַחֲרָיו הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, כִּי לְעוֹלָם יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וְעַל הֶחָבִיב תְּחִלָּה.
  4. ד
    אֵין לְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ אַחֵר עִמּוֹ, דְּהָכֵי מַשְׁמָע: הַטּוֹב לוֹ, וְהַמֵּטִיב לַחֲבֵרוֹ; וְהוּא הַדִּין אִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו עִמּוֹ, אֲבָל אִם הוּא יְחִידִי, לֹא.
  5. ה
    אִם רַבִּים מסוּבּים בִּסְעֻדָּה, כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב; וְלֹא יְבָרֵךְ אֶחָד לְכֻלָּם, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יַקְדִּימוּ קָנֶה לַוֵּשֶׁט כְּשֶׁיַּעֲנוּ אָמֵן. הַגָּה: אֲבָל אִם הָיוּ מְסֻבִּים לִשְׁתּוֹת בְּלֹא אֲכִילָה, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קע"ד.
  6. ו
    יַיִן שֶׁל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת וְהַכֹּל מִמִּין אֶחָד, אִם בְּתוֹךְ מ' יוֹם לִבְצִירָתָם שָׂמוּהוּ בִּשְׁנֵי כֵּלִים, חֲשִׁיבֵי כִּשְׁנֵי מִינִים וּמְבָרְכִין עָלָיו הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב; וְאִם לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם חִלְּקוּהוּ, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו הוֹאִיל וְהַכֹּל מִמִּין אֶחָד.