אורח חיים סימן קמו

כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ בֵּין גַּבְרָא לְגַבְרָא, וַאֲפִלּוּ אִם הִשְׁלִים הוּא הַפָּרָשָׁה; וְיֵשׁ מַתִּירִים לִגְרֹס (פי' לִלְמֹד) בְּלַחַשׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יֵשׁ י' דְּצַיְיתֵי (פי' הַמְשִׂימִין לִבָּם) לַסֵפֶר תּוֹרָה, מֻתָּר לְסַפֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַהֲרִי"א); וְיֵשׁ מַתִּירִים לְמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ; וְיֵשׁ מַתִּירִים לְמִי שֶׁקּוֹדֵם שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה מַחֲזִיר פָּנָיו וּמַרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לִקְרוֹת, וּמַתְחִיל לִקְרוֹת; וְלִקְרוֹת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, שָׁרֵי. וְכָל זֶה אֵינוֹ עִנְיָן לְפָרָשַׁת זָכוֹר (דְּבָרִים כה, יז יט) וּפָרָשַׁת פָּרָה (בַּמִּדְבָּר יט, א כב), שֶׁהֵם בַּעֲשָׂרָה מִדְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן וּלְשָׁמְעָם מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְהַנָּכוֹן שֶׁבְּכָל הַפָּרָשִׁיּוֹת רָאוּי לִמְדַקְדֵּק בִּדְבָרָיו לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ וּלְשָׁמְעָם מִפִּי הַקּוֹרֵא.