אורח חיים סימן קמא

צָרִיךְ לִקְרוֹת מְעֻמָּד, וַאֲפִלּוּ לִסְמֹךְ עַצְמוֹ לְכֹתֶל אוֹ לְעַמּוּד, אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בַּעַל בָּשָׂר. הַגָּה: וְכֵן הַחַזָּן הַקּוֹרֵא צָרִיךְ לַעֲמֹד עִם הַקּוֹרֵא (מָרְדְּכַי הֲלָכוֹת קְטַנּוֹת).

לֹא יִקְרְאוּ שְׁנַיִם, אֶלָּא הָעוֹלֶה קוֹרֵא וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שׁוֹתֵק, אוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר קוֹרֵא וְהָעוֹלֶה לֹא יִקְרָא בְּקוֹל רָם; וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הוּא לִקְרוֹת עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכָּתוֹ לְבַטָּלָה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת בְּנַחַת, שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו. וַאֲפִלּוּ מַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, דְּלֹא עָדִיף מִתְּפִלָּה, כְּדִלְעֵיל סִימָן ק"א (דַּעַת עַצְמוֹ).

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַעֲמִיד מִי שֶׁמְּקָרֵא לָעוֹלֶה מִלָּה בְּמִלָּה, וְאַחַר שֶׁגּוֹמֵר הַמְקָרֵא הַמִּלָּה אוֹמְרָהּ הָעוֹלֶה.

אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִים לַעֲנוֹת אָמֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַקּוֹרֵא, וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר.

יְכוֹלִים לִקְרוֹת ב' אַחִים זֶה אַחַר זֶה וְהַבֵּן אַחַר הָאָב, וְאֵין מַנִּיחִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַיִן הָרַע; וַאֲפִלּוּ אִם א' הוּא הַשְּׁבִיעִי וְא' הוּא הַמַּפְטִיר, לֹא יִקְרְאוּ הַשֵּׁנִי בִּשְׁמוֹ מִשּׁוּם עַיִן הָרַע (מַהֲרִי"ל).

הָעוֹלֶה לְמִגְדָּל, עוֹלֶה בְּפֶתַח שֶׁהוּא לוֹ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה מִמְּקוֹמוֹ וְיֵרֵד מֵהַמִּגְדָּל בְּדֶרֶךְ אַחֵר, שֶׁהוּא לוֹ בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה עַד מְקוֹמוֹ; וְאִם ב' הַדְּרָכִים שָׁוִים, עוֹלֶה בַּפֶּתַח שֶׁהוּא לוֹ בְּדֶרֶךְ יָמִין, וְיוֹרֵד בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. וְלֹא יֵרֵד עַד שֶׁעָלָה כְּבַר הָרָאוּי לִקְרוֹת אַחֲרָיו (מָרְדְּכַי הַגָּדוֹל).

כָּל תֵּבָה שֶׁהִיא קְרִי וּכְתִיב, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִינַי שֶׁתְּהֵא נִכְתְּבֶת כְּמוֹ שֶׁהִיא בַּתּוֹרָה וְנִקְרֵית בְּעִנְיָן אַחֵר; וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁקָּרָא כְּמוֹ שֶׁהִיא כְּתוּבָה, בִּפְנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר: הָרַבָּנִים ה "ר יִצְחַק אַבּוּהַב וְהר"ר אַבְרָהָם וַאלֶאנְסִי והר"ר שְׁמוּאֵל וַאלֶאנְסִי בְּנוֹ זַ"ל, וְהִתְרוּ בּוֹ שֶׁיִּקְרָא כְּפִי הַמְּסוֹרָה, וְלֹא רָצָה, וְנִדּוּהוּ וְהוֹרִידוּהוּ מֵהַתֵּבָה.