שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַגָּה: נוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, (טוּר) וְאוֹמְרִים: וְהוּא רַחוּם, וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם; וְאִם לֹא אֲמָרוֹ מְעֻמָּד, עוֹבֵר עַל הַתַּקָּנָה וְנִקְרָא פּוֹרֵץ גָּדֵר. הַגָּה: וְכֵן נוֹהֲגִין לְאָמְרוֹ מְעֻמָּד, אֲבָל אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ; וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, מִשּׁוּם שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן, וְלָכֵן נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם (טוּר).
  2. ב
    מַרְאֶה פְּנֵי כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה לָעָם הָעוֹמְדִים לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, וּמַחֲזִירוֹ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, שֶׁמִּצְוָה עַל כָּל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים לִרְאוֹת הַכְּתָב וְלִכְרֹעַ, וְלוֹמַר: וְזֹאת הַתּוֹרָה וְכו' תּוֹרַת ה' תְּמִימָה וְכו'. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן אַחַר שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר גַּדְּלוּ וְהַקָּהָל אוֹמְרִים רוֹמְמוּ כו' אַב הָרַחֲמִים [הוּא] יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים וְכו'; וְיֵשׁ אוֹמְרִים לוֹמַר עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל (מ"ס פי"ד וְטוּר וּמַהֲרִי"ל) וְכֵן נוֹהֲגִים בְּיוֹם טוֹב וּבְשַׁבָּת; וְיֵשׁ לְהַחֲזִיק הַתּוֹרָה בְּיָמִין (מַהֲרִי"ל), וּכְשֶׁעוֹלֶה הָרִאשׁוֹן לִקְרוֹת אוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה כו' (כָּל בּוֹ).