א
מָאן דַּחֲזָא חֶלְמָא, וְלָא יָדַע מַאי חֲזָא, נֵיקוּם קָמֵי כֹּהֲנֵי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן וְנֵימָא הָכֵי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ וְכו', וִיכַוֵּן דִּלְסַיֵּם גַּם בַּהֲדֵי כֹּהֲנֵי, דְּעָנֵי צִבּוּרָא אָמֵן; וְאִי לָא, לֵימָא הָכֵי: אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ שָׁלוֹם. הַגָּה: וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹלִין לַדּוּכָן, יֹאמַר כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר שִׂים שָׁלוֹם, וִיסַיֵּם בַּהֲדֵי שְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁיַּעֲנוּ הַקָּהָל אָמֵן (הָרַ"ן פ' הָרוֹאֶה).
