אבן העזר סימן צה

מֵאַחַר שֶׁהַיּוֹרְשִׁים חַיָּבִים בִּמְזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶם. וְאִם הַיּוֹרְשִׁים אוֹמְרִים לָהּ: טְלִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ לִמְזוֹנוֹתַיִךְ, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם. אֲבָל אִם הִיא אוֹמֶרֶת כֵּן, שׁוֹמְעִין לָהּ:

אִם הָיְתָה מֵינִיקָה, יְכוֹלָה הִיא לוֹמַר: אֵינִי מֵינִיקָה אֶלָּא בְּשָׂכָר. וִיכוֹלָה הִיא לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ לְאַלְתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִנָּשֵׂא תּוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ:

כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ אַלְמָנָה עוֹשָׂה לַיּוֹרְשִׁים, חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה וְהַרְחָצַת פָּנִים יָדַיִם וְרַגְלַיִם:

מְצִיאָתָהּ וּפֵרוֹת נְכָסֶיהָ לְעַצְמָהּ:

צִמְצְמָה עַצְמָהּ וְהוֹתִירָה מִמְּזוֹנוֹתֶיהָ, וְכֵן אִם הוֹתִירָה מִכְּסוּתָהּ וּבְגָדֶיהָ, הַכֹּל לַיּוֹרְשִׁים:

כְּשֶׁבָּאָה הָאַלְמָנָה לְבֵית דִּין לִתְבֹּעַ מְזוֹנוֹתֶיהָ, אֵין מְחַשְּׁבִין עִמָּהּ עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַיּוֹרְשִׁים וְיִתְבְּעוּהָ, אִם יִמְצְאוּ לָהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ נוֹטְלִין אוֹתוֹ, וְאִם לָאו יֵלְכוּ לְדַרְכָּם. וְאִם הַיּוֹרְשִׁים קְטַנִּים, בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין עִמָּהּ וּפוֹסְקִין לָהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁפּוֹסְקִין לָהּ מְזוֹנוֹת:

אַלְמָנָה שֶׁנִּזּוֹנֵית מִן הַיְתוֹמִים, וְהִנִּיחַ בַּעֲלָהּ קַרְקַע וְהִשְׁבִּיחַתּוּ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁכָּל הַשֶּׁבַח שֶׁלָּהֶם, וַאֲפִלּוּ שְׂכַר טִרְחָה אֵינָהּ נוֹטֶלֶת. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁהַשֶּׁבַח הוּא לְעַצְמָהּ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁנּוֹטֶלֶת שְׂכַר טִרְחָה, אֶלָּא שֶׁיָּדָהּ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְאִם אֵינָהּ נִזּוֹנֵית מִשֶּׁלָּהֶם, וְהִנִּיחַ בַּעֲלָהּ נְכָסִים מוּעָטִים שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי כְּתֻבָּתָהּ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם אָמְרָה: רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעֲלִי וְאַשְׁבִּיחַ לְעַצְמִי, וְנִתְעַצְּלוּ מִלְּהַגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, אֲפִלּוּ הִשְׁבִּיחוּ הַנְּכָסִים אֶלֶף זוּז, הַשֶּׁבַח לְעַצְמָהּ. אֲבָל אִם הִשְׁבִּיחָה הַנְּכָסִים סְתָם, נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְהַמּוֹתָר לַיּוֹרְשִׁים. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁבֵּין אָמְרָה רְאוּ, בֵּין לֹא אָמְרָה, כָּל הַשֶּׁבַח לַיּוֹרְשִׁים, וַאֲפִלּוּ כְּתֻבָּתָהּ לֹא תִּגְבֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא שֶׁנּוֹטֶלֶת שְׂכַר טִרְחָה וְיָדָהּ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. הַגָּה: וְכֵן עִקָּר, דְּהַשֶּׁבַח כֻּלּוֹ הוּא שֶׁל הַיְתוֹמִים, וְאֵינָהּ גּוֹבָה כְּתֻבָּהּ וְלֹא מְזוֹנוֹת מֵאוֹתוֹ שֶׁבַח (בַּמָּרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת); וְלָכֵן אַלְמָנָה שֶׁיָּשְׁבָה זְמַן אָרֹךְ בְּבֵית בַּעֲלָהּ וְנִזּוֹנֵית מֵהֶם עַד שֶׁבְּוַדַּאי כָּלָה הַקֶּרֶן שֶׁהִנִּיחַ בַּעֲלָהּ, אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ כָּאן הַרְבֵּה מִן הַשֶּׁבַח שֶׁשִּׁבְּחָה, אֵינָהּ גּוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מִשָּׁם (הַטּוּר וּמהרי"ו סִימָן קע"ו). וְיֵשׁ חוֹלְקִין, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהוֹצִיאָהּ מְנַכִּין מִן הַשֶּׁבַח וְגוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַקֶּרֶן וְלֹא מִן הַשֶּׁבַח (מַהֲרִי"ל סִימָן מ"ו). וְעַיֵּן לְקַמָּן רמ"א סִימָן ק':