אבן העזר סימן צב

הַכּוֹתֵב אוֹ הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה: "דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ", אִם מָכְרָה אוֹ נָתְנָה, קַיָּם. וְאֵין לוֹ בְּמָעוֹת הַמִּקָּח כְּלָל (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי). וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא מָכְרָה וְלֹא נָתְנָה, הַבַּעַל אוֹכֵל הַפֵּרוֹת, וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ. וְאִם כָּתַב לָהּ כֵּן אַחַר הַנִּשּׂוּאִין, צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ וְאָז יִהְיֶה מִכְרָהּ וּמַתְּנָתָהּ קַיָּם. הַגָּה: וְלָא מְהַנֵּי סִלּוּקוֹ אֶלָּא לְאַחַר אֵרוּסִין, אֲבָל קֹדֶם אֵרוּסִין לָא מְהַנֵּי סִלּוּק (רַ"ן רֵישׁ פֶּרֶק הַכּוֹתֵב וְרַשְׁבָּ"א סִימָן תתק"ס):

אִם הִתְנָה בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה עַל נְכָסִים שֶׁיִּפְּלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ דִּין וּדְבָרִים בָּהֶם, מוֹעִיל. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל. הַגָּה: סִלֵּק עַצְמוֹ מִנְּכָסִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַנְּכָסִים הַכְּתוּבִים בִּכְתֻבָּתָהּ בִּכְלָל (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַכּוֹתֵב בְּשֵׁם רִיצְבָ"א); וַאֲפִלּוּ נְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהּ אַחַר כָּךְ אֵינוֹ בִּכְלָל (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ י"ג), אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרַשׁ בְּהֶדְיָא:

כְּשֶׁאָמַר לָהּ בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה: דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ, אִם קָנוּ מִיָּדוֹ הֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ מִגּוּף הַקַּרְקַע וְאֵין לוֹ בִּנְכָסֶיהָ פֵּרוֹת לְעוֹלָם. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק בָּזֶה:

הוֹסִיף לְהַתְנוֹת גַּם עַל הַפֵּרוֹת, שֶׁאָמַר לָהּ: דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן, אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, אֲבָל מוֹכְרִים הַפֵּרוֹת וְלוֹקְחִים בָּהֶם קַרְקַע וְאוֹכֵל פֵּרוֹתָיו. הַגָּה: וְאִם מֵתָה, יוֹרְשָׁהּ (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִמְכֹּר הַפֵּרוֹת, אֶלָּא שֶׁאִם שִׁיְּרָה פֵּרוֹת יִמְכְּרֵם וְיִקְנֶה בָּהֶם קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ):

הוֹסִיף לְהַתְנוֹת עִמָּהּ שֶׁלֹּא יֹאכַל פֵּרוֹת נְכָסֶיהָ וְלֹא פֵּרֵי פֵּרוֹתֵיהֶם, לוֹקְחִין הַפֵּרוֹת וְקוֹנִים בָּהֶם קַרְקַע, וְלוֹקְחִים פֵּרוֹת קַרְקַע זוֹ וְקוֹנִים בָּהֶם קַרְקַע שְׁנִיָּה, וְהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵן פֵּרֵי [דְפֵרֵי] פֵּרוֹת. וְכֵן הַדָּבָר תָּמִיד, עַד שֶׁיַּתְנֶה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ פֵּרוֹת וְלֹא פֵּרוֹת פֵּרוֹתֵיהֶן עַד לְעוֹלָם, וְאָז לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם צַד פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ:

כָּתַב לָהּ: דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵרֵי פֵּרוֹתֵיהֶן, וְלֹא הִזְכִּיר הַפֵּרוֹת, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹכֵל הַפֵּרוֹת וְלֹא פֵּרֵי פֵּרוֹת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַפֵּרוֹת אֵינוֹ אוֹכֵל:

הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה, הֲרֵי זֶה לֹא יִירָשֶׁנָּה, אֲבָל אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְכֵן אִם הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁיִירָשׁ מִקְצָת נְכָסִים, וְכֵן אִם הִתְנָה עִמָּהּ שֶׁאִם מֵתָה בְּלֹא בָּנִים יַחַזְרוּ הַנְּכָסִים לְבֵית אָבִיהָ, הַכֹּל קַיָּם. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא, בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה, אוֹ בְּכוֹתֵב לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ בִּשְׁעַת כְּנִיסָה, אֲבָל אִם הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ, תְּנָאוֹ בָּטֵל, וְיִירָשֶׁנָּה. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס"ט. וְהָא דְּלָא מְהַנֵּי תְּנַאי לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, דַּוְקָא שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה; מִכָּל מָקוֹם, אִם מְחַיֵּב עַצְמוֹ לְהַחֲזִיר לְיוֹרְשֶׁיהָ מַה שֶּׁיּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה, צָרִיךְ לְקַיֵּם (הָרַ"ן רֵישׁ הַכּוֹתֵב בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן וְרִיבָ"שׁ סִימָן ס"ד וְק"ב):

הִתְנָה עִמָּהּ אַחַר נִשּׁוּאִין שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ דִּין וּדְבָרִים בִּנְכָסֶיהָ וְלֹא בְּפֵרֵי פֵּרוֹתֶיהָ עַד עוֹלָם בְּחַיֶּיהָ וּבְמוֹתָהּ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת כְּלָל, אֲבָל אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה. הַגָּה: סִלֵּק עַצְמוֹ מִנִּכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ, וְחָזַר וּנְשָׂאָהּ סְתָם, עַל תְּנַאי הָרִאשׁוֹן הוּא מַחֲזִירָהּ (רַשְׁבָּ"א סִימָן תתקס"ב):