אבן העזר סימן נא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם שִׁדּוּכִין, וְאָמַר לָהּ: כַּמָּה אַתְּ מַכְנֶסֶת לִי, כָּךְ וְכָךְ, וְאָמְרָה לוֹ: וְכַמָּה אַתָּה נוֹתֵן לִי אוֹ כּוֹתֵב לִי כָּךְ וְכָךְ, וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין נִשּׂוּאִין רִאשׁוֹנִים לִשְׁנִיִּים (כֵּן נִרְאֶה מֵהָרַמְבַּ"ם וְכֵן כָּתַב הָרִיבָ"שׁ סִימָן שמ"ה); וְכֵן הָאָב שֶׁפָּסַק עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ: כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ כָּךְ וְכָךְ, וְכַמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ כָּךְ וְכָךְ; הַגָּה: וְדַוְקָא בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁבְּיַד הָאָב לְקַיֵּם, אֲבָל אִם פּוֹסֵק עַל בְּנוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן לֵילֵךְ אַחֲרֶיהָ לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינוֹ נִקְנֶה בָּאֲמִירָה, דְּאֵין זֶה תָּלוּי בָּאָב רַק בַּבֵּן (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא וּבְפֶרֶק מִי שֶׁמֵּת); עָמְדוֹ וְקִדְּשׁוּ, קָנוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּינֵיהֶם קִנְיָן; וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים בַּאֲמִירָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים שֶׁפָּסְקוּ מְצוּיִים בִּרְשׁוּתָם, שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וּדְבָרִים אֵלּוּ לֹא נִתְּנוּ לִכָּתֵב, לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ נִכְתְּבוּ, אֵינָם כִּשְׁטָר שֶׁיִּטְרֹף בָּהֶם מִמְּשֻׁעְבָּדִים. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁפָּסַק הָאָב לְבִתּוֹ, בֵּין קְטַנָּה בֵּין גְּדוֹלָה, אוֹ לִבְנוֹ וּבַנִּשּׁוּאִין הָרִאשׁוֹנִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעִינָן דְּעָמְדוּ וְקִדְּשׁוּ מִיָּד וְלֹא הִפְסִיקוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, אֲבָל הִפְסִיקוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, לֹא (טוּר), וְכֵן אִם קִדְּשׁוּ וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ, לָא מְהַנֵּי (תּוֹסָפוֹת פֶּרֶק נַעֲרָה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעִינָן גַּם כֵּן דְּהִתְנוּ כֵּן בְּיַחַד, אֲבָל אִם עָשׂוּ בְּלֹא תְּנַאי אֶלָּא כָּל אֶחָד אוֹמֵר מֵעַצְמוֹ, אֵינוֹ נִקְנֶה בַּאֲמִירָה (רִיבָ"שׁ סִימָן שמ"ה); אֲבָל אָח שֶׁפָּסַק לַאֲחוֹתוֹ, אוֹ אִשָּׁה שֶׁפָּסְקָה לְבִתָּהּ, וְכֵן שְׁאָר קְרוֹבִים, וְכֵן הָאָב שֶׁפָּסַק לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ, בְּנִשּׂוּאִין שְׁנִיִּים, לֹא קָנוּ אוֹתָם הַדְּבָרִים עַד שֶׁיִּקְנוּ מִיַּד הַפּוֹסֵק שֶׁהוּא נוֹתֵן כָּךְ וְכָךְ. הַגָּה: הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים בַּאֲמִירָה, אוֹ שֶׁפָּסַק הָאָב וְקָנוּ מִיָּדוֹ, הָוֵי כִּשְׁאָר חוֹב, וַאֲפִלּוּ מֵת הָאָב קֹדֶם שֶׁנִּשֵׂאת, הֶחָתָן מוֹצִיא מִן הַיּוֹרְשִׁין, וַאֲפִלּוּ מִמְּשַׁעְבְּדֵי, כִּשְׁאָר חוֹב (רִיבָ"שׁ סִימָן קכ"ט). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מְנַכִּין לַבַּת מִירֻשָּׁתָהּ, הוֹאִיל וְזָכְתָה בָּהֶן בְּחַיֵּי הָאָב; אֲבָל אִם אָמַר: אֶתֵּן כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן חָתָן שֶׁפָּסַק לַעֲשׂוֹת לָהּ כְּתֻבָּה כָּךְ וְכָךְ, וּבִשְׁעַת הַנִּשּׂוּאִין חוֹזְרִין בָּהֶם, עַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רמ"ה אִם צָרִיךְ לְקַיֵּם מִצַּד הַקִּנְיָן, אֲבָל מִצַּד הַקְּנָס שֶׁפָּסְקוּ עַל עַצְמָן וַדַּאי צָרִיךְ לְקַיֵּם, וְלָכֵן נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת תְּנָאִים חֲדָשִׁים קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין, כֵּן נִרְאֶה לִי. וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ כָּאן שֶׁאֵינָן נִקְנִין בַּאֲמִירָה, הַיְינוּ דַּוְקָא בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה, וּלְעָשִׁיר; אֲבָל הַפּוֹסֵק לְעָנִי, צָרִיךְ לְקַיֵּם מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּנֶדֶר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ר"מ וְכֵן הוּא בַּיְרוּשַׁלְמִי); וְכֵן בְּעָשִׁיר מַתָּנָה מוּעֶטֶת, אִית בֵּהּ מִשּׁוּם מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה אִם חוֹזֵר בּוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"ש). וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רמ"ט בְּהִלְכוֹת מַתָּנָה. הֶחָתָן צָרִיךְ לְשַׁלֵּם שְׂכַר הַתְּנָאִים, אִם לֹא נִכְתַּב רַק שְׁטָר אֶחָד (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק גֵּט פָּשׁוּט), אֲבָל אִם נִכְתְּבוּ שְׁנֵי שְׁטָרוֹת, כָּל אֶחָד מְשַׁלֵּם שֶׁלּוֹ. כָּל מַה שֶּׁפּוֹסְקִין צְרִיכִין לִתֵּן קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס, אֲבָל לֹא יוּכַל לוֹמַר: כְּנֹס וְאַחַר כָּךְ אֶתֵּן, אֲבָל אִם רוֹצֶה לְהַשְׁלִישׁ הַמָּעוֹת, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי). וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט (סִימָן ע"ג סָעִיף ח') מִי שֶׁנִּשְׁבַּע לִתֵּן נְדוּנְיָא לַחֲתָנוֹ וְהוּא מַרְגִּיל קְטָטָה עִם הַבַּת (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ פ"א):