אבן העזר סימן לד

כָּל הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה, בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מְבָרֵךְ, הוּא אוֹ הַשָּׁלִיחַ (טוּר), וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַחֵר מְבָרֵךְ, (סְמַ"ג וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי) וְכֵן נוֹהֲגִין: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ הַנְּשׂוּאוֹת [לָנוּ] עַל יְדֵי חֻפָּה בְּקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל". וְיֵשׁ אוֹמְרִים נֻסַּח הַבְּרָכָה בְּלָשׁוֹן אַחֵר, כִּי אוֹמְרִים: "וְהִתִּיר לָנוּ הַנְּשׂוּאוֹת עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין" (טוּר), וְחוֹתֵם: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין" (כֵּן כָּתַב הָרֹא"שׁ), וְכֵן נוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר הַבְּרָכָה, יְקַדֵּשׁ:

נָהֲגוּ לְהַסְדִּיר בְּרָכָה זוֹ עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן, וּמְבָרֵךְ עָלָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ. וְאִם אֵין שָׁם יַיִן אוֹ שֵׁכָר, מְבָרֵךְ אוֹתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ:

אִם לֹא בֵּרַךְ בִּרְכַּת אֵרוּסִין בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ, לֹא יְבָרֵךְ אוֹתָהּ בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרְכִין אוֹתָהּ בִּשְׁעַת הַנִּשּׂוּאִין (מָרְדְּכַי פֶּרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת), וְכֵן נוֹהֲגִין. אֲפִלּוּ קִדֵּשׁ אִשָּׁה מִזְּמַן אָרֹךְ, מְבָרְכִין בִּרְכַּת אֵרוּסִין תַּחַת הַחֻפָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּחוֹזֵר וּמְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ תַּחַת הַחֻפָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַקִּדּוּשִׁין סְמוּכִין לַבְּרָכָה (רִיבָ"שׁ סִימָן פ"ב). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ל"ו. וְאִם בֵּרַךְ כְּבָר בִּרְכַּת אֵרוּסִין בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחוֹזְרִים וּמְבָרְכִים תַּחַת הַחֻפָּה בְּלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם, מִשּׁוּם הָרוֹאִים (שָׁם בָּרִיבָ"שׁ לְעִנְיַן הַמְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ), וְכֵן נִרְאֶה לִי:

בִּרְכַּת אֵרוּסִין צְרִיכָה עֲשָׂרָה, לְכַתְּחִלָּה: