אבן העזר סימן כג

אָסוּר לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְעָוֹן זֶה חָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה אָדָם דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ, וְלֹא יִשָּׂא קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד:

אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּקְשֶׁה עַצְמוֹ לְדַעַת אוֹ יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר, אֶלָּא אִם יָבֹא לוֹ הִרְהוּר יַסִיעַ לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבַאי לְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהִיא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן" (מִשְׁלֵי ה, יט). לְפִיכָךְ, אָסוּר לְאָדָם לִישֹׁן עַל עָרְפּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה, עַד שֶׁיַּטֶּה מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי קִשּׁוּי. וְלֹא יִסְתַּכֵּל בִּבְהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּקְּקִין זָכָר לִנְקֵבָה. וּמֻתָּר לְמַרְבִּיעֵי בְּהֵמָה לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲסוּקִים בִּמְלַאכְתָּם לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי הִרְהוּר:

אָסוּר לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לִשְׁלֹחַ יָדָיו בִּמְבוּשָׁיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר. וַאֲפִלּוּ מִתַּחַת טַבּוּרוֹ לֹא יַכְנִיס יָדוֹ, שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר. וְאִם הִשְׁתִּין מַיִם, לֹא יֶאֱחֹז בָּאַמָּה וְיַשְׁתִּין; וְאִם הָיָה נָשׂוּי מֻתָּר. וּבֵין נָשׂוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לֹא יוֹשִׁיט יָדוֹ לָאַמָּה כְּלָל, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו. וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן ג':

אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֹטֶם בָּרֶחֶם, וְעַל יְדֵי כָּךְ כְּשֶׁבַּעְלָהּ מְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ זוֹרֶה מִבַּחוּץ, אָסוּר. אֲבָל מֻתָּר לְשַׁמֵּשׁ עִם קְטַנָּה וְאַיְלוֹנִית, הוֹאִיל וּמְשַׁמֵּשׁ כְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ (תּוֹסָפוֹת וּמָרְדְּכַי פ"ק דִּיבָמוֹת וְנ"י פֶּרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ):

אָסוּר לִרְכֹּב עַל בְּהֵמָה בְּלֹא אֻכָּף (פי', מַרְדַּעַת באסטו בלע"ז). הַגָּה: בַּגְּמָרָא פֶּרֶק "כָּל הַיָּד" מַשְׁמַע דְּאָסוּר לִלְבּשׁ מִכְנָסַיִם אִם לֹא עֲשׂוּיִין כְּבָתֵּי שׁוֹקַיִם, מִשּׁוּם דְּמֵבִיא לִידֵי הַשְׁחָתַת זֶרַע; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לִדְחוֹת דְּבַגְּמָרָא לֹא קָאָמַר אֶלָּא בִּימֵיהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם תְּרוּמָה וְאִכָּא לְמֵיחַשׁ לְטֻמְאַת הַגּוּף, מִכָּל מָקוֹם מִדְּהֵבִיא הָרֹא"שׁ בִּפְסָקָיו מַשְׁמַע דְּאַף בַּזְּמַן הַזֶּה אָסוּר (הַכֹּל ד"ע). וּמַה שֶּׁנָּהֲגוּ הֶתֵּר בַּמֶּרְחָץ, אֶפְשָׁר לוֹמַר דִּבְשָׁעָה מֻעֶטֶת לֹא אָסְרוּ, כֵּן נִרְאֶה לִי. עוֹד אָסְרוּ בַּגְּמָרָא לִרְחֹץ עִם אָבִיו וְאָחִיו וּבַעַל אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ, וְנָהֲגוּ עַכְשָׁו הֶתֵּר בַּדָּבָר הוֹאִיל וּמְכַסִּין עֶרְוָתָן בְּבֵית הַמֶּרְחָץ לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְהִרְהוּרָא (אֲגֻדָּה):

חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים, הִתְפָּאֵר אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא נִסְתַּכֵּל בַּמִּילָה שֶׁלּוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנֵן מֵעוֹלָם בְּצוּרַת אִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ פּוֹנֶה מִדִּבְרֵי הֲבַאי (פי', הֻשְׁאַל לָשׁוֹן זֶה שֶׁל הֲבַאי לְדִבְרֵי הֶבֶל) לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שֶׁהֵם אוֹחֲזוֹת לְבַב הַקְּדוֹשִׁים: