אבן העזר סימן קסא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁהָיוּ לוֹ נָשִׁים רַבּוֹת, וּמֵת, וְלוֹ אָח, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶם פּוֹטֶרֶת כֻּלָּן, וְאֵין הַיָּבָם יָכוֹל לְיַבֵּם אֶלָּא אַחַת מֵהֶן:
  2. ב
    הָיוּ בָּהֶן פְּסוּלוֹת לִכְהֻנָּה, אִם בָּא לַחֲלֹץ אֵינוֹ חוֹלֵץ אֶלָּא לַפְּסוּלָה וְלֹא לַכְּשֵׁרָה:
  3. ג
    הָיוּ לוֹ אַחִים רַבִּים, וְנָפְלוּ נְשׁוֹתָיו לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מְיַבֵּם אוֹ חוֹלֵץ לְאַחַת מֵהַיְבָמוֹת, וְהֻתְּרוּ שְׁאָר הַצָּרוֹת:
  4. ד
    מִצְוָה עַל הַגָּדוֹל לְיַבֵּם אוֹ לַחֲלֹץ. לֹא רָצָה אוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַחֲלֹץ אוֹ לְיַבֵּם כְּגוֹן שֶׁהָיָה נָשׂוּי אֲחוֹתָהּ (רִיבָ"שׁ סִי' קנ"ט), חוֹזְרִין עַל כָּל הָאַחִים זֶה אַחַר זֶה דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. לֹא רָצָה, חוֹזְרִים אֵצֶל הַגָּדוֹל וְאוֹמְרִים לוֹ: עָלֶיךָ הַמִּצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם. לֹא רָצָה לֹא לַחֲלֹץ וְלֹא לְיַבֵּם, כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְיַבֵּם. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבַּע הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא לְיַבֵּם וְלֹא לַחֲלֹץ, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְלֹא לַקָּטָן. וּמִכָּל מָקוֹם מַתִּירִין הַשְּׁבוּעָה לַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חָלָה, מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן (שָׁם בָּרִיבָ"שׁ):
  5. ה
    אָמַר הַגָּדוֹל: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגְדִּיל אָחִי הַקָּטָן, אוֹ שֶׁהָיָה אָחִיו חֵרֵשׁ וְאָמַר: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּבְרִיא, אוֹ שֶׁהָיָה אָחִיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בִּמְדִינַת הַיָּם וְאָמַר: הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּבֹא, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:
  6. ו
    לֹא רָצָה הַגָּדוֹל לְיַבֵּם אֶלָּא לַחֲלֹץ, וְהַקָּטָן מִמֶּנּוּ רוֹצֶה לְיַבֵּם, בִּיאַת קָטָן עֲדִיפָא. אֲבָל אִם אֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים לְיַבֵּם, אֶלָּא לַחֲלֹץ, חֲלִיצַת הַגָּדוֹל עֲדִיפָא. הַגָּה: וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ה דְּבַזְּמַן הַזֶּה מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר יִבּוּם קוֹדֵם, אִם הִיא אֵינָהּ חֲפֵצָה בְּיִבּוּם רַק בַּחֲלִיצָה, חֲלִיצַת הַגָּדוֹל קוֹדֵם (תה"ד סִימָן ר"כ):
  7. ז
    אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַבֵּם, אִם קָדַם הַקָּטָן וְיִבֵּם זָכָה. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אִם חָלַץ לָהּ הַקָּטָן, מְהַנֵּי בְּדִיעֲבַד (עַיֵּן שָׁם). אֲבָל לְכַתְּחִלָּה צְרִיכָה לְהַדֵּר אַחַר הַגָּדוֹל, וְלָתֵת לוֹ חֶלְקוֹ בַּמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִי' קס"ה:
  8. ח
    הָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה אַחִים, וּמֵתוּ, וְנָפְלוּ נְשׁוֹתֵיהֶם לְפָנָיו, אִם הוּא עָשִׁיר וְיָכוֹל לְזוּנָן, אִם יִרְצֶה לְיַבֵּם אֶת כֻּלָּם, מְיַבֵּם; וְאִם לָאו, חוֹלֵץ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן, וּמְיַבֵּם לְמִי שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן, אַחַת מִכָּל בַּיִת:
  9. ט
    יְבָמָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה זְקוּקָה לִשְׁנֵי אַחִים, וְהַגָּדוֹל הוּא מֵאֲנוּסֵי הַזְּמַן, וְהַשֵּׁנִי יְהוּדִי, הַיְּהוּדִי קוֹדֵם לַחֲלֹץ. וְאִם קָדַם הָאַחֵר וְחָלַץ, הֻתְּרָה לַשּׁוּק. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ"ז סָעִיף ד':