אבן העזר סימן קמט

הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְחָזַר וּבְעָלָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, אוֹ שֶׁגָּלוּי לַכֹּל שֶׁבָּא עָלֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁנְשָׂאָהּ (הָרַ"ן פֶּרֶק כָּל הַגֵּט), קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא לְאַחֵר, בֵּין שֶׁגֵּרְשָׁהּ מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִן הָאֵרוּסִין, הוֹאִיל וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהֶחֱזִירָהּ וּלְשֵׁם קִדּוּשִׁין בָּעַל וְלֹא לְשֵׁם זְנוּת. וַאֲפִלּוּ רָאוּ שֶׁנָּתַן לָהּ מָעוֹת, שֶׁחֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעִילַת מִצְוָה. לְפִיכָךְ, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת קִדּוּשֵׁי וַדַּאי, וּצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי:

נִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים, וְהָיוּ שְׁנֵי עֵדִים כְּאֶחָד, וְרָאוּ הוּא וְהִיא אֶת הָעֵדִים, אִם הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת מִן הַנִּשּׂוּאִין, חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִבְעֲלָה, וְהֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד הֵן הֵן עֵדֵי בִּיאָה. לְפִיכָךְ, הִיא סָפֵק מְקֻדֶּשֶׁת, וּצְרִיכָה גֵּט מִסָפֵק. וְאִם הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. וְאִי חָזֵינָן לְהוּ דְּגַיְסֵי אַהֲדָדֵי, חוֹשְׁשִׁין לָהּ. הַגָּה: אֲבָל אִם נִתְיַחֵד עִם מְשֻׁדֶּכֶת שֶׁלּוֹ, אַף עַל גַּב דְּגָס בָּהּ, לֹא חַיְשִׁינָן, אֶלָּא אִם כֵּן בָּא עָלֶיהָ בִּפְנֵי עֵדִים (תְּשׁוּבַת הָרַמְבַּן סִימָן קל"ה):

מִי שֶׁשָּׁלַח גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בִּטְּלוֹ, וְהָלַךְ וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְבָּרֵר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ קֹדֶם בִּטּוּלוֹ, אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט שֵׁנִי, דְּוַדַּאי לֹא בָּעַל לְשֵׁם קִדּוּשִׁין, כִּי הָיָה סָבוּר שֶׁהַגֵּט הָיָה בָּטֵל, וְלֹא בָּעַל אֶלָּא עַל דַּעַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים:

מִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ, וְקֹדֶם שֶׁגֵּרְשָׁהּ שֵׁנִית לְקָחָהּ אֶחָד לְשֵׁם פִּילֶגֶשׁ, אֲסוּרָה לִשְׁנֵיהֶם וּצְרִיכָה גֵּט מִשְּׁנֵיהֶם:

לֹא אָמְרוּ חֲזָקָה זוֹ דְּאֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת, אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ אוֹ בִּמְקַדֵּשׁ עַל תְּנַאי וּבָעַל סְתָם, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ הִיא וּבְאִשְׁתּוֹ הוּא שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בְּעִילַת זְנוּת עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת אוֹ יְפָרֵשׁ שֶׁעַל תְּנַאי הוּא בּוֹעֵל; אֲבָל שְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים בַּחֲזָקָה שֶׁבָּעַל לְשֵׁם זְנוּת, עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ שֶׁבָּעַל לְשֵׁם קִדּוּשִׁין:

וְכֵן אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהֵמִירוּ בְּאֹנֶס הַגְּזֵרוֹת, וְנִשְּׂאוּ זֶה לָזֶה בְּחֻקּוֹת הַכּוּתִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְיַחֲדִים זֶה עִם זֶה בְּכָל יוֹם לְעֵינֵי הַכֹּל, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם מִשּׁוּם קִדּוּשִׁין וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן כ"ו:

נִתְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ אַחַר שֶׁאָמַר לִכְתֹּב וְלַחְתֹּם גֵּט וְלִתְּנוֹ לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִכְתְּבוּ. וְאִם כָּתְבוּ וְנָתְנוּ לָהּ אַחַר שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת: