אבן העזר סימן קב

מִי שֶׁמֵּת, וְאַלְמְנָתוֹ אוֹ גְּרוּשָׁתוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַכּוֹתֵב) בָּאָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, וְעָלָיו בַּעַל חוֹב, אִם זְמַן שֶׁל אֶחָד מֵהֶם מֻקְדָּם, וְלֹא הִנִּיחַ אֶלָּא קַרְקַע כְּדֵי לִפְרֹעַ לְאֶחָד מֵהֶם, מִי שֶׁזְּמַנּוֹ קוֹדֵם יִגְבֶּה, וְהָאַחֵר יִדָּחֶה, בֵּין אַלְמָנָה בֵּין בַּעַל חוֹב. וַאֲפִלּוּ תָּפַס הַמְאֻחָר, מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הַגָּה: הָיְתָה הַכְּתֻבָּה מֻקְדֶּמֶת, אֵינָהּ יְכוֹלָה לוֹמַר: לֹא אֶגְבֶּה כְּתֻבָּתִי עַכְשָׁו רַק אֶהְיֶה נִזּוֹנֵית בְּבֵית בַּעֲלִי וְאַחַר כָּךְ אֶגְבֶּה כְּתֻבָּתִי, אֶלָּא נוֹתְנִים לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, וְהַמּוֹתָר לְבַעַל חוֹב וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן צ"ז:

לֹא הִנִּיחַ אֶלָּא מִטַּלְטְלִים שֶׁאֵין בָּהֶם קְדִימָה, כְּגוֹן דְּלָא אַקְנֵי לָהּ מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי, יִנָתְנוּ לְבַעַל חוֹב, אֲפִלּוּ הוּא מְאֻחָר, וְתִדָּחֶה הָאִשָּׁה מִלִּגְבּוֹת עִקָּר וְתוֹסֶפֶת. וּמִיהוּ, אִם תָּפְסָה, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָהּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ תָּפְסָה, מוֹצִיאִין מִיָּדָהּ (מָרְדְּכַי בְּשֵׁם מוהר"ם פֶּרֶק הַכּוֹתֵב), וְכֵן הוֹרוּ הָאַחֲרוֹנִים מַהֲרִי"ל וּמהרי"ו. וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר אוֹ מִלְוָה עַל פֶּה הַיְדוּעָה (מהרי"ו סִימָן ל'). אֲבָל אִם אֵינָהּ יְדוּעָה, יְכוֹלָה לוֹמַר: דִּלְמָא אֵינוֹ חַיָּב לְךְ. וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אִם תָּפְסָה פִּקָּדוֹן שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁהָיָה בְּיַד בַּעֲלָהּ, צְרִיכָה לְהַחֲזִיר (מהרא"י בִּפְסָקָיו סִימָן ר"ס). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין כּוֹתְבִין "אַגַּב", בִּכְתֻבָּה, וְכֵן נוֹהֲגִין. מִיהוּ, אֲפִלּוּ כָּתַב, בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵין לָחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ק':

אִם זְמַן שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, אוֹ שֶׁנָּשָׂא וְלָוָה וְאַחַר כָּךְ קָנָה, אוֹ שֶׁלָּוָה וְנָשָׂא וְאַחַר כָּךְ קָנָה, שֶׁחָל שִׁעְבּוּדָם כְּאֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁקָּנָה, בֵּין שֶׁהִנִּיחַ מְקַרְקְעֵי אוֹ מִטַּלְטְלֵי, יִנָּתְנוּ לְבַעַל חוֹב וְתִדָּחֶה הָאִשָּׁה מִגְּבִיַּת עִקָּר וְתוֹסֶפֶת. וְאִם קָדְמָה הָאִשָּׁה וְתָפְסָה קַרְקַע, אִם קָדְמָה וְגָבְתָה בְּבֵית דִּין, כְּגוֹן שֶׁהִגְבּוּהָ בֵּית דִּין קֹדֶם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהָיָה שָׁם בַּעַל חוֹב, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָהּ. אֲבָל אִם גָּבְתָה מֵעַצְמָהּ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שׁוּמָא, מַפְּקִינָן מִנַּהּ. וְאִם קָדְמָה וְתָפְסָה מִטַּלְטְלִין, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, לָא מַפְּקִינָן מִנַּהּ. הַגָּה: אַלְמָנָה שֶׁבָּאת לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, וְהַיְתוֹמִים טוֹעֲנִין שֶׁתִּתֵּן עַרְבוּת שֶׁאִם יִמָּצְאוּ אַחַר כָּךְ בַּעֲלֵי חוֹב הַמֻּקְדָּמִים שֶׁתַּחֲזִיר מַה שֶּׁגָּבְתָה, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם וְגוֹבֵאת כָּךְ בְּלֹא עַרְבוּת (רִיבָ"שׁ סִימָן רצ"ט):

אִם יֵשׁ כְּדֵי לִפְרֹעַ לִשְׁנֵיהֶם בְּקַרְקַע וּמָעוֹת, אִם זְמַנָּם שָׁוֶה נוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב מָעוֹת וְלָאִשָּׁה קַרְקַע, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהּ נְדוּנְיָא עִם הַכְּתֻבָּה (כָּךְ מַשְׁמַע מִפֵּרַשִׁ"י וְהַבֵּית יוֹסֵף). וְאִם קָדְמָה לִגְבּוֹת מָעוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמּוֹצִיאִין מִיָּדָהּ וְנוֹתֵן לְבַעַל חוֹב. מִיהוּ, אִם הַבַּעַל חוֹב חָפֵץ בַּקַּרְקַע, נוֹתְנִים לוֹ הַקַּרְקַע (טוּר). וְאִם אֵין זְמַנָּם שָׁוֶה, הַמֻּקְדָּם נוֹתְנִים לוֹ הַמָּעוֹת. וְאִם קָדַם הַמְאֻחָר וְתָפַס הַמָּעוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמּוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:

הָיוּ כְּתוּבִים בַּכְּתֻבָּה נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, וְטָעֲנָה שֶׁאָבְדוּ אוֹ שֶׁלְּקָחָם הַבַּעַל, הֲרֵי הִיא בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת וְנִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא לָקְחָה אוֹתָם וְלֹא נָתְנָה וְלֹא מָחֲלָה, וְחוֹלְקָה עִם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. הַגָּה: אִם בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִנְּדוּנְיַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא בְּעַיִן, עַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן צ"ז סָעִיף כ"ו:

הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בְּעִקַּר כְּתֻבָּה אוֹ בְּתוֹסֶפֶת, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב אֲפִלּוּ בְּקִנְיָן. וְהָנֵי מִלֵּי בְּאִשָּׁה דְּעָלְמָא, אֲבָל לְכַלָּתוֹ מִתְחַיֵּב בְּקִנְיָן. וְאִם הָיָה קַבְּלָן שֶׁאָמַר לָהּ: הִנָּשְׂאִי לְזֶה וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ, מִשְׁתַּעְבֵּד אֲפִלּוּ בְּלֹא קִנְיָן, אֲפִלּוּ לְאִשָּׁה דְּעָלְמָא. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל עָרֵב מִשְׁתַּעְבֵּד בְּקִנְיָן (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד), וּלְכַלָּתוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא קִנְיָן (כֵּן כָּתַב הַטּוּר לְדַעַת הָרַאֲבַ"ד). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּעָרֵב לֶחָתָן בְּעַד הַנְּדוּנְיָא הָוֵי כְּעָרֵב לָאִשָּׁה בְּעַד הַכְּתֻבָּה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק גֵּט פָּשׁוּט וְהַגָּהוֹת דְּגִטִּין). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דְּעָרֵב דִּנְדוּנְיָא חַיָּב כִּשְׁאָר עָרֵב (הָר"א מִמִּיץ וּבַעַל הַתְּרוּמָה). מִיהוּ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ (וְכֵן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן קכ"ט):

הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ, בְּעִנְיָן שֶׁהוּא חַיָּב, וְגֵרְשָׁהּ בַּעֲלָהּ וְאֵין לַבַּעַל נְכָסִים לְפָרְעָהּ, לֹא תִּפָּרַע מִן הֶעָרֵב עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעֲלָהּ הֲנָאָה עַל דַּעַת רַבִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עָלָיו. וְאָסוּר לְאָדָם לְהַשִּׂיאוֹ עֵצָה שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה כְּדֵי שֶׁתִּגְבֶּה הַכְּתֻבָּה מֵהֶעָרֵב וְאַחַר כָּךְ יַחֲזִירֶנָּה, דְּשֶׁמָּא לֹא יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה. מִיהוּ, אִם הָאָב עָרֵב לְכַלָּתוֹ בְּעַד בְּנוֹ, וְהַבֵּן תַּלְמִיד חָכָם וְהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ וְאֵין הָאָב מְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, מֻתָּר לְהַשִּׂיאוֹ עֵצָה זוֹ. הַגָּה: הֶעָרֵב לְאִשָּׁה בִּנְדוּנְיָתָהּ, וְכָתַב בִּשְׁטָר כָּל זְמַן שֶׁיִּתְבָּעוּהוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם לָהֶם, וּמֵת הַבַּעַל, אֲפִלּוּ הָכִי אִשְׁתּוֹ גּוֹבֵאת מַה שֶּׁכָּתַב לָהּ (רִיבָ"שׁ סִימָן תפ"א):

וְכֵן אִם הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וּמְגָרְשָׁהּ לֹא תִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ עַד שֶׁיַּדִּירֶנָּה הֲנָאָה:

אֲבָל מִן הַלָּקוֹחוֹת גּוֹבָה אֲפִלּוּ בְּלֹא הִדִּירָהּ, וְאִם יִרְצֶה לְהַחֲזִירָהּ אַחַר כָּךְ, יַחֲזִירֶנָּה: